סיפורה של אוריקה, נזירה שחורה, שבילדותה ניצלה מספינת עבדים על ידי אישה מהאצולה עצמה ותולה את אי אושרה בעובדה שהוא נישא והיא איבדה ידיד נעורים. מצבה הבריאותי מתדרדר באופן קיצוני מחמת הסבל הנפשי שלה.

לבסוף היא מחליטה להימלט לדת ולהפך לנזירה. בחיק הדת היא מוצאת את השלווה שהיא מייחלת לה.

הפתרון של בריחה לדת הוא פתרון די מתסכל. הוא מצביע על כך שהאדם יכול לפתור את מכלול בעיות קיומו בדת ולדעתי זו תפיסה שגויה.

תחושת בדידות היא לא עיניין של צבע עור. כך גם מציאת אושר. זוגיות ואהבה לא תמיד מובילים לאושר ולא פותרים את הבעיה של הבדידות. ברור שהבעיה מוקצנת בסביבה שבה הדמות המספרת היא יחידה מסוגה ובולטת בצבע עורה, אבל דווקא אצלה תחושת הבדידות סובייקטיבית: היתה מסביבה משפחה אוהבת ותומכת, נאמנה כך שזו בוודאי תחושה שפיתחה בתוך עצמה מתוך התמודדות עם המאווים הפנימיים שלה.

הדמות של אאוריקה מעוצבת באופן מאוד אינטליגנטי עם ראיה חודרת ורגישה של המציאות. בהחלט ספרון שניתן להכתירו כאחד הטובים של 9 נשמות.

פטיט #

פטיט

---