איכות הכתיבה של קובן משתנה מספר לספר. ישנם ספרים טובים מאוד שהוא פירסם, ומצד שני ישנם ספרים כמו הספר הזה שהוא פשוט תת רמה. קישקוש מקושקש, ללא עלילה, ללא תוחלת וביזבוז זמן משווע.

ערב אחד, כאשר אדם פרייס נמצא במועדון באירוע בחירת התלמידים לנבחרת הלה קרוס, ניגש אליו זר ומספר לו סוד על אישתו קורין.

קורין בדיוק נמצאת בכנס מורים ואדם, עורך דין במקצועו, ניגש לבדוק את העדויות שהציג לו הזר. הוא לא מנהל איתה שיחה, הוא לא מתקשר אליה הוא חופר באינטרנט ומגלה שהזר אמר לו אמת. נסיבתית צריך לציין.

במשך 10 פרקים הספר מסתובב ותחרבש סביב הגילוי של הסוד הזה.

עכשיו, שתבינו הסוד לא כזה נורא ואיום ובעל נורמלי היה מבין שלא מדובר בכצעקתה. אבל לא אדם פרייס ינהג כאדם שפוי.

הוא מחכה שאישתו תגיע מהכנס, מתעמת איתה וגם היא לא מספרת לו את האמת, ואל תדאגו גם לא תבינו את האמת עד סוף הספר וגם לא את המניעים שלה לא לשתף אותו באירועים. קורין נעלמת לא לפני שהיא מבקשת ממנו כמה ימים של חופש ומבטיחה לחזור ולספר לאדם הכל.

בנתיים, אדם לא רגוע והוא חופר ומחפש רמזים למקום הימצאה של קורין. גם גופות מתחילות לצוץ והקשר היחידי בינהן הוא הזר שחושף סודות.

העלילה המחוררת ממילא הולכת ומדרדרת מדחי לדחי כאשר מסתבר שכל העיירה מדברת על הקשיים בנישואים של אדם וקורין מבלי שאדם בכלל ידע שהיו קשיים כאלה או שמהותם וטיבם יונהרו לקורא. על אדם המסכן אני לא מדברת הוא לא מגלה את מהות הקשיים כמעט עד סוף הספר וגם אז, האופי של הפעילות של קורין כל כך מטומטם שפשוט לא יכלתי אלא לגחך למקרא האופן המטופש שבו קורין פותרת את הבעיות בנישואים שלהם.

בנוסף לכל הצרות שבחיי הנישואים של אדם וקורין, שבכנות מעניינות את קצה הציפורן שלי ושואפות לאמינות אפס, הסופר חייב להדביק את הטלאים ומשאיר אותנו עם גבבה מרושלת שתעניק חזות של פיתרון והתרה לעלילה המטופשת שרקם.

בקיצור כוכב אחד בחסד רב ואחרי מאמץ נפשי.

ועכשיו כשאני מעדכנת את הבלוג שלי אני רואה שהפכו את הספר המטופש הזה לסידרת נטפליקס. מה זה אומר על הרמה של הקוגניציה האנושית? לאן עוד נתדרדר.

---