כבר כשקראתי את "אבולוציה בארבעה מימדים" תהיתי איך אני אצליח לפתות אתכם לקרוא ספר רחב יריעה שחולש על תחומים מגוונים שעל הקשת שבקצה אחד שלה: ביולוגיה, כימיה וגנטיקה מולקולרית, ובקצה השני שלה הורשה, שפה וסמלים.
החלטתי שהדרך הטובה להעביר את החוויה שלי תהיה ע" כך שאפרום את הספר המורכב והעשיר הזה לחוטים חוטים של מחשבות והגיגים כך שתוכלו לפחות להתרשם ממגוון הנושאים שמטופלים בספר.
החלק הראשון של הספר עוסק באבולוציה, גנטיקה והורשה. בשפה שמדברת לקורא בגובה העיניים מסבירות המחברות את עקרונות האבולוציה, הגנטיקה והעברת המידע הגנטי בין הדורות.
הכותבות מקדישות פרק לתיאור ההיסטוריה של התיאוריה האבולוציונית והתגלגלותה עד היום.
"מדברות בגובה העיניים" אך לא פשטניות מידי, לא מחליקות או מעגלות קצוות ולא מחסרות מידע. העקרונות מובהרים בסיוע של דוגמאות ואיורים המסייעים להדיוט להתמצא.
החלק השני, עוסק במערכות הורשה אפיגנטיות, התנהגותיות וסמליות. אלה לטענת המחברות מערכות הורשה נוספות אותן הן חוקרות. מדובר במערכות הורשה שלא ע"י שיכפול אלא העתקה ווריאציה.
בחלק השלישי, המחברות עוסקות בחיבור המידע לכדי תיאוריה קוהרנטית וקוסיסטנטית.
הטענה הבסיסית שמעלות המחברות היא שתורשה אינה מתמצית בגנים. זו בשורה די מהפכנית לדור שגדל על אמונת "הגן האנוכי" של דוקינס.
מבחינת הקריאה שלי מדובר בבשורה מרה המומתקת בשביב תיקווה: מחד כאשר השיח המדעי גרס כי התורשה מתמצית בגנים נראה היה שיש סיכוי לפתרון בעיות אנושיות שנובעות מהגנים:
את שמנה? אין בעיה, נמצא את הגן שגורם להשמנה ונפתור את המכה של החברה הצרכנית, נרזה בדרך "ביולוגית" מליוני שמנים בעולם.
יש לך סרטן? אין בעיה, נמצא את הגן שגורם לסרטן וניתן סיכוי למליוני אנשים שעשויים לחלות.
אבל אף אחד לא באמת הצליח לפתור שום בעיה. אומנם הגנום מופה, אבל המיפוי לא קידם את האנושות במילימטר לקראת פתרון בעיות דוחקות.
התפיסה של הגנים כסיבות ומסובבים יחידים, נראית לי היום רומנטית ונאיבית משהו.
במשך השנים הבינו כי תפיסה המרוכזת רק בגנים היא תפיסה נאיבית ופשטנית. מדובר ברשת של פעילות גומלין והתפיסה שמציגות מחברות הספר מובילה רק לקצה הקרחון של הדרך המדעית לפתרון אמיתי של בעיות כמו מחלות סרטן וכד`.
הטענה השניה שמעלות המחברות היא שחלק מההבדלים התורשתיים בין הפרטים אינם תאונות אקראיות. חלקם מושרות ונובעים משינויים מושכלים הנקבעים ע"י מערכות הקובעות אלו וריאציות יופיעו והיכן.
כאן הן גם מטילות את הפצצה המחקרית שלהן: גם תכונות נרכשות ומושרות יכולות לעבור בתורשה ולהפוך את האבולוציה למהירה יותר. צריך להבין שבמשך 150 שנים מאז פרסום מוצא המינים, למרקיזם היה שם גנאי לאמונה שתכנות נרכשות יכולות לעבור מדור לדור.
התיאוריה של המחברות הופכת את האבולוציה והתורשה למערכת, רשת של אירועים שחלקם אקראיים וחלקם מונחים, קרי חלקם מושכלים.
המחברות מייחסות משקל רב למימדים אפיגנטיים, התנהגותיים וסימליים של התורשה וטוענות כי השינוי האבולוציוני אינו נגרם רק או אינו צריך להמתין ל שינויים גנטיים. הוא יכול להתרחש ואחריו יופיעו השינויים הגנטיים (לאחר שיופיעו שינויים פנוטיפיים).
טוב אני יודעת שלחלקכם מה שכתבתי כאן הוא סינית, אבל, בכנות מדובר כאן במהפכה ממשית וכמעט אכזרית בתפיסה שלנו את הדרווניזם ואת התהליכים האבולוציונים וההורשה.
ספר חשוב לקריאה אם כי אני לא יודעת אם להמליץ לכולם כי יש בספר לפחות 2 פרקים מאוד לא קלים.
אבולוציה בארבעה ממדים/ חוה יבלונקה, מריון ג' למב
הוצאת עם עובד, 2009, 484 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
