Please scroll down for an English review.
(או: ככה נראית אגדה כשמורידים לה את התחפושת)
קראתי את הספר הזה לקראת יום העצמאות – זמן שבו אנחנו נוטים להיזכר בגיבורים, באגדות, ובמה שמרכיב את הסיפור הישראלי שאנחנו כל כך אוהבים.
אז לקחתי לעצמי רגע לצלול אחורה – אל אחת היחידות הכי מיתולוגיות, הכי עטופות סוד, והכי גבריות־בדרמטיות־של־המדינה: סיירת מטכ"ל.
מה שמיוחד בספר הזה?
זה לא רק סיכום היסטורי יבש או גלריה של גבורה.
זה ספר שנכתב טוב – עם קצב, עומק, והרבה יותר שאלות ממה שציפיתי למצוא.
הוא עוקב אחרי תולדות היחידה מההקמה, דרך מבנה האיתור, המיון, האימונים האינסופיים (או כמו שמישהו שם אמר – "סבל מדויק"), ועד למבצעים הגדולים שאפשר לדבר עליהם.
ומה שמעניין – לא כולם הצלחות.
להפך. הרבה מהמבצעים שמופיעים פה הם דווקא אלו שהשתבשו.
היו רגעים שקראתי ושאלתי את עצמי: רגע, זה אמור להיות ספר תהילה או רשימת תזכורות למה יכול להשתבש?
ויש בזה משהו כנה, אולי אפילו אמיץ.
לא רק להציג את הרגעים של הדגלים, אלא גם את אלה של הדילמות, הפשלות, החיכוכים בין מפקדים, והמשברים בשטח.
אהבתי במיוחד את הקפיצה בין השנים – איך כל מפקד הביא סגנון אחר, איך היחידה השתנתה עם הזמן, ואיך בסוף, בכל זאת, יש שם חוט אחד שמחזיק הכול: חתירה למצוינות, גם כשהיא עולה ביוקר.
"השנים שחלפו מאז אותם אירועים המתוארים בספר הדחיקו בוודאי בזיכרון האישי והקולקטיבי חלק גדול מן הכשלים והעצימו את ההצלחות. הזמן משייף עד דק את החספוס המבצעי, מחליק את הקשיים הרבים של ההכנות ואחר כך של המבצעים עצמם, ודואג בעזרתו של מכבש החיים להשטיח את כל הפרטים והדקויות לכדי כביש חלק ושחוק של זיכרון עמום."
בשורה התחתונה?
זה ספר מרתק על יחידה שהיא מיתוס.
כזה שיש בו גם דם, גם יזע וגם דמעות. לא פחות מזה הוא כולל מחשבות, לבטים, ואנשים אמיתיים. פטריוטים שהקדישו את חייהם למדינה.
האנושיות שלהם מנצנצת לא רק בניצחונות, אלא גם בכישלונות אחריהם צריך לקום ולעשות את זה שוב.
ממליצה מאוד – למי שרוצה לדעת לא רק מה עשו שם, אלא גם איך זה מרגיש מבפנים.
הערה על הקריינות – הקריינות של יקיר אביב לא להיט, עדיף לקרוא ולא להאזין
סיירת מטכ"ל: המבצעים הגדולים של היחידה/ אבנר שור, אבירם הלוי
הוצאת ידיעות ספרים, 2020, 320 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Sayeret Matkal – The Unit's Greatest Operations
(Or: This is what a myth looks like once the costume comes off)
I read this book before Israel’s Independence Day, when we tend to reflect on heroes, legends, and the stories that shaped the country’s identity.
So I took a moment to reflect on one of the most secretive, mythologized, and hyper-masculine units in the country’s history: Sayeret Matkal.
What’s unique about this book?
It’s not just a dry historical account or a display of glory.
It’s well written, with rhythm, depth, and more open questions than expected.
The book traces the unit’s evolution from its founding, through recruitment and grueling training ("precise suffering" as someone called it), to the primary operations that are allowed to be told.
And what’s surprising?
Most of the operations covered here… didn’t succeed.
Many are painful reminders of how things can — and do — go wrong.
And there’s something honest about that. Maybe even brave.
It shows us the flags and the heroics, doubts, mistakes, tensions between commanders, and messiness on the ground.
I especially appreciated how the book moves across the decades—how each commander brings a new style, how the unit keeps evolving, and how, in the end, there’s still one thread holding it all together: the relentless pursuit of excellence, even at a cost.
“Time smooths over the operational roughness, softens the countless difficulties of planning and execution, and flattens the details and nuances into a worn-out road of hazy memory.”
Bottom line?
This is a gripping account of a legendary unit.
Not just blood, sweat, and tears — but also thought, doubt, and real people.
Patriots who gave their lives to the country, and whose humanity shines through not just in victories, but also in the failures they had to rise from.
It is highly recommended for anyone who wants to understand what they did and what it felt like from the inside.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
