הספר “חורף” ברביעיית העונות של אלי סמית’ יכל להיות מופלא וקסום כמו קודמו “סתיו” אלא שסמית’ בוחרת להחביא את הקשר המהותי שבין 2 הכרכים בעלילה מורכבת שמחייבת את הקורא לחזור ל”סתיו” אם הוא באמת מעוניין להבין את העומק והמורכבות של הספר.

זה לא ש”חורף” רע בפני עצמו, הוא טוב. אבל, “סתיו” היה כל כך מענג והציב רף מאוד גבוה, כך ש”חורף” לא מספיק טוב כמו “סתיו” ולא מספיק חזק כמו השילוב בינהם.

זהו סיפורן של ארבע דמויות והדינמיקה של היחסים בינהן: סופיה, אחותה, איריס, בנה ארט (ארתור) ובחורה בשם לאקס, שארט שילם לה כדי להעמיד פנים שהיא חברתו בחג המולד עם אמו.

ארט חייב להגיע לחג המולד עם חברה, אחרי 3 שנים שבהן רק סיפר לאימו על שרלוט הוא אינו יכול להופיע לבד. אבל, לפני הנסיעה, שרלוט נפרדת מארט ברוח וצילצולים באחת הסצנות המבריקות והסוערות שקראתי בספרות.

במקום לבלות את החג עם שרלוט, ארט מבלה עם לאקס שמתחזה להיות שרלוט בזמן ששרלוט מחבלת בפיד הטוויטר שלו עד כדי כך שהוא לא מעז להדליק את הטלפון שלו.

ערב החג טעון ביותר. מלכתחיל, ארט ואימו נמצאים במערכת יחסים מתוחה. ארט לא באמת מכיר את אביו שנעדר מרוב חיו כך שארט הוא הדמות הגברית היחידה שנועדה לאזן את כל האסטרוגן השוצף בזירה. נוסיף על כך את העובדה שארט ושרלוט נפרדו ושהיא עסוקה בחורבן פיד הטוויטר שלו והמתח הקיים מעצם הגעתה של בחורה חדשה לזירה לכל אלה נוספת האחות האבודה אייריס.

אייריס היא ציפור מוזרה. היא מבלה את חיה ביון בפעילות הומניטרית כזו או אחרת וכשהיא מגיעה לערב החג, מדוייק יותר לאמר פולשת לסצנה, היא מייצרת עומס נוסף בדמותה הדווקנית וההתנגדותית. היא וסופיה לא דיברו במשך שנים רבות, ועתה הן במלחמת חורמה על ליבו של ארט.

הספר נע בין הבזקים של העבר לכאן והעכשיו של הדמויות, אווירת החלום מודגשת יותר בספר הזה ועדין הרגשתי חסך שאני מקווה שיבוא על תיקונו בספרים הבאים בסידרה “אביב” ו “קיץ”.

דף הסידרה –

Seasonal Quartet