סיפור חניכה והתבגרות משולב בסיפור היסטורי משנות ה 30 בארה”ב.

בגיל 105, וודרו ווילסון ניקל חש את קץ חייו מגיע. בדימדומי חייו מתוך ידיעה שחייו מתפוגגים ולאחר שהבין שהג’ירפות נכחדות בעולם, הוא כותב את זיכרונותיו מהתקופה של סוף שנות ה 30 בארה”ב.

בגיל 17 עזב וודי ווילסון ניקל את טקסס ויצא לניו יורק. התקופה, סוף שנות ה 30 של המאה ה20. קליפורניה היא ארץ זבת חלב ודבש לעומת טקסס מוכת סופות האבק שסובלת ממשבר סביבתי, כלכלי וחברתי חמור. וודי שהתגורר בביתו של דודו בטקסס, איבד את כל משפחתו במשבר החמור. ולאחר סופה אכזרית נוספת, הוא מאבד את שארית משפחתו.

כמו רבים שהושפעו מ”אגן האבק” הוא חיפש חיים חדשים, הזדמנות להתחיל מחדש. כאשר במסעו הוא פוגש את “הזקן” -ריילי ג’ונס – שאמור להוביל את הג’ירפות לגן החיות בסאן דייגו, הוא משכנע אותו שהוא יכול להצטרף אליו ולסייע לו להעביר אותן בבטחה.

העלילה ברובה מתרחשת סביב אירוע אמיתי ויוצא דופן בו שתי ג’ירפות (שלימים יקראו לופטי ופאצ’ים) הועברו לניו יורק במסע ימי. הן שורדות את הסערות בים ומגיעות לחופי ארה”ב כשרגלה של אחת מהן חבולה. הן מובלות בכבישי ארה”ב בלמעלה מ-3,000 מיילים לגן החיות של סן דייגו (אז נוהל ע”י, בל בנצ’לי).

גן החיות בסאן דיאגו הפך לביתן במשך כמעט 30 השנים הבאות.

הסיפור ההיסטורי מאחורי המסע של שתי הג’ירפות לסאן דיאגו מרתק. גם הסיפור האישי של וודי כפליט של אחד המשברים החמורים ביותר בתולדות ארה”ב.

המסע עתיר אירועים. במהלכו הם פוגשים אנשים טובי לב וגם כאלה שלא. הם פוגשים את אוגוסטה רד, שנוסעת בעקבותיהם ולטענתה היא מצלמת ומתעדת את המסע עבור עיתון. הם מפקפקים באמיתות הטענה שלה מלכתחילה גם בגלל שזה באותה התקופה היה בלתי מתקבל על הדעת שאישה תסתובב בדרכים לבד ללא גבר לצידה.

סה”כ רומן היסטורי מקסים ובחלקו נוגע ללב.