📙 ספרים שקראתי בתרגום
מתווכים, אבל מדויקים. לפעמים דווקא התרגום פתח בי שערים שלא ידעתי לפתוח לבד. כאן נאספים ספרים שהגיעו אליי דרך שפות אחרות ושרדו את המעבר.
תרגום הוא סוג של קסם: שפה אחת לוחשת, ואחרת עונה לה.כאן תמצאו סקירות שלי על ספרות מרחבי העולם. רומנים שצמחו בשפות אחרות, ותורגמו בכדי לקרב אותם לקוראת הישראלית. לפעמים המרחק התרבותי שופך אור דווקא על המקום הכי פנימי.
דם קר/ רוברט ברינדזה
הספר החמישי בסידרת הבלשית אריקה פוסטר הוא אחד מהספרים הכי טובים בסידרה. הפעם הבלשית פוסטר יוצאת אחרי רוצח סידרתי שמבתר את הגופות ואורז אותן במזוודות. …
The Leavers/ Lisa Ko
כתוב נפלא, מכאיב, מעציב, מעכיר רוח ולבסוף מספק קתרזיס כראוי. זהו סיפורה של חברה המתיימרת להיות שוויונית, סובלנית וסבלנית כלפי האחר, אבל עמוק בתוך תוכה סובלת מפוביה חסרת …
סופי שול והוורד הלבן/ אנט דומבאך וג'אד ניובורן
סופי ואחיה הנס שול גדלו במשפחה גרמנית ליברלית שעודדה מחשבה וקריאה. כשהמפלגה הנאצית החלה במגבלות על חופש הבחירה והדעה, הם לא החילו את העקרונות הללו…

כופר נפשו של הצ'יף האדום/ או. הנרי
לפעמים אני שומעת על סופר אבל לא מגיעה לספרים/ לכתבים שלו. הפעם אני מודה ומתוודה הפסד אדיר. איך או. הנרי הצליח לתפוס אותי שעכשיו אני רצה ברחבי הרשת לחפש את …
✍️ שאר הפוסטים

חוקי אירוסים/ ג'יי. טי. גייסינגר
כשהקווטרבק הפרוע פוגש את שדכנית הדרום, הניצוצות עפים גבוה יותר מהטאצ'דאון שלו. “חוקי אירוסים” מתחיל בצעד כושל, אבל מתעורר לחיים בדיוק כשהלב כבר מוותר. לא עמוק, לא חכם, אבל יודע להעביר זמן עם חיוך.

הבריחה/ הרלן קובן
אב שמחפש בת אבודה, רוצח אחד יותר מדי, וטוויסטים שקופצים כמו קפיצים משומנים. הבריחה הוא הרלן קובן בצורתו היעילה ביותר: מתח מהיר, משפחה מתפוררת, ומניפולציות גנטיות שלא מפותחות עד הסוף. ספר שאוכלים בישיבה אחת, ושוכחים רק למחרת.

רעה תחת השמש /אגתה כריסטי
אי מבודד, מלון יוקרתי, ושחקנית יפהפייה שמבעירה את כל הגברים ואת קנאת הנשים, עד שמישהו מחליט לשים לזה סוף. רעה תחת השמש הוא כריסטי בשיא המרושע והאלגנטי שלה: דינמיקה חברתית מתוחה, דמויות שמסתירות יותר משהן מגלות, ורצח שנולד ישירות מהיצרים שאנשים מנומסים מעדיפים שלא להודות בהם.

אפרודיטה והדוכס/ ג’יי. ג’יי. מקאבוי
ריג’נסי זה יין ישן בבקבוק חדש. אפרודיטה והדוכס מבטיח סיפור אהבה נוצץ, אבל מגיש לקוראת חיקוי חיוור של ז’אנר שאיבד את הקסם שלו. שמות בלתי אפשריים, תקינות פוליטית נלעגת והעדר בעוררות רגשית הופכים את הרומן הזה לחוויה שמרגישה יותר כמו חיקוי בידורי מאולץ ופחות כמו תשוקה על הדף.

דיוקן האמן כאיש צעיר/ ג'יימס ג'וייס
ג'יימס ג'וייס עוד לא השתגע לגמרי, אבל כבר מחמם מנועים. דיוקן האמן כאיש צעיר מציג את סטיבן דדלוס לפני שהפך למבוך תודעה בלתי מפוענח, ומשרטט את לידתו של אמן שמנסה לברוח מאירלנד, מהקתוליות ומהצל של עצמו. ספר שמחזיק רגעי יופי נדירים, לצד קטעים שמזכירים למה זרם תודעה הוא לא ספורט לכל אחד.

השיבה הביתה/ ניקולס ספארקס
ניקולס ספארקס, סופר ידוע ואהוד מאוד. ספריו אהובים, זוכים להצלחה מסחררת ורבים מהם עובדו לסרטים. איכשהו מעולם לא יצא לי לקרוא ספר שפרסם ו"השיבה הביתה" הוא הספר הראשון שלו שאני קוראת..…
