מחר ועוד מחר ועוד מחר/ גבריאל זווין

מאוד אהבתי את הספרים הקודמים של גבריאל זווין: סיפורו של מר פיקרי וג’ין יאנג הצעירה היו פשוט נפלאים. ספרות מענגת ומתגמלת. זו לא התנצלות על הסקירה שתבוא בהמשך, זו המלצה חמה לקרוא אותם.

לכן, הגעתי לספר הזה עם צפיות בשמיים. כפי שאומרים, צפיות יש רק בכריות. האכזבה שלי מהספר הזה, שגם זכה בפרס הספר הסיפורת הטוב ביותר ל 2022 באתר גודרידס, היא כל כך עמוקה, שכוכב אחד זה גם יותר מידי עבור 418 עמודים מיותרים של טרחנות שלא הולכת לשום מקום.

הרגשתי מרומה.

זהו סיפורם של שני חברי נפש לאורך 4 עשורים. סיידי וסם נפגשים בגיל 10- 11 בבית החולים כאשר סם נמצא באישפוז אינסופי שבו מנסים לשקם את רגלו שנפגעה בתאונה וסיידי מבקרת את אחותה חולת הסרטן.

הם מתחברים על רקע אהבתם המשותפת למשחקי מחשב (ווידאו בתקופה שהם נפגשו) מקיימים מערכת יחסים חברית ומקצועית ארוכת שנים עם עליות ומורדות, טרגדיות ואובדנים לאורך כמעט 3 עשורים.

החברות האישית והמקצועית שלהם מאפשרת להם לייצר מספר משחקי מחשב שמובילים להצלחה פנומנלית. הן מקימים יחד את “Unfair Games”  והעולם ממש מאיר להם פנים במישור המקצועי.

לא כך במישור האישי. ההצלחה גובה מהם מחיר אישי כבד, כאשר אף לא אחד מהם מצליח לאזן בין החיים הפרטיים שלו לחייו המקצועיים.

לצערי, הספר לא מתרומם. העלילה והמסר לא מספיק חדים ולא הצלחתי להבין את הפואנטה של הספר הזה.

אחרי התחלה חזקה ומפגש בין סיידי וסם, אט אט הספר גולש לעולם הגיימרים ובניית משחקי מחשב. בהתחלה זה לא מפריע, אבל אט אט חלה גלישה עד כדי סטייה מהותית.

כך, במקום לחזור לתלם, הסופרת בוחרת להקדיש חלקים נרחבים מהספר לעולמם של גיימרים, רוב הספר מנוקד במושגים של גיימרים – שבכנות לא בא לי לחפש או להבין. 

הדמויות המרכזיות, בעיקר סיידי, מעצבנות ואין בהן דבר לחבב או לאהוב וזאת למרות הטרגדיות הקשות שהן עוברות. בחלקים מסוימים של הסיפור, סם עוד מייצר אמפתיה ואפשר להבין את התנהגותו הכללית בעולם ומול סיידי בפרט. אבל סיידי? היא בלתי נסבלת באופן עקבי.

החל ממערכת יחסיה האינטימית עם דב מיזרע,  פרופסור למחשבים שמותיר את משפחתו בישראל בכדי ללמד ב MIT וכלה ביחסה המזעזע כלפי סם.

בכל חלק של הספר (ברוך השם לא חסרים חלקים בספר של 400 עמודים), הסופרת מוסיפה עוד ועוד דמויות שהיא מרגישה, שאנחנו  הקוראים חייבים להכיר את הרקע שלהן ואת האופן שבו הן משתלבות בסיפור הגדול – שהוא בעיקרון אמור להיות הסיפור של סיידי וסם. בצורה הזו הסיפור של סיידי וסם מתמסמס, חלק ניכר מהמומנטום הסיפורי אובד,  ומערכת היחסים בינהם נשארת לא מטופלת. בכל מקרה גם אם מטופלת, זה נעשה בגסות של פיל בחנות חרסינה.

במקום לטפל במורכבות של מערכת היחסים בינהם, היא בוחרת להוביל לנתק, ולבזבז להם 5 שנים מהחיים בניסיונות התאוששות רק בכדי שאחרי 5 שנים הם יפגשו, ידברו ויחזרו לאותו התלם שהיו בו.

מאידך, ובצד המופרע של כל הסיפור הזה, סיידי ממשיכה במערכת היחסים שלה עם דב מזרע, למרות שמערכת היחסים בינהם היתה רעילה פי כמה והזיקה לה פי כמה ממערכת היחסים שלה עם סם.

רק לסופרת פתרונים 

בשליש האחרון של הספר, סיידי וסם מתמודדים עם טרגדיה איומה. החלק הזה כתוב כל כך רע שאם היה לי ספר פיזי ביד, הייתי תולשת את העמודים שלו. כל האירוע הזוי לחלוטין וכתוב באופן מאולץ ומיותר. לאחריו הסופרת ממשיכה ומטרחנת את הסיפור עד זרא וממאיסה את הזוג הזה בלי יכולת תיקון.

קראתי את המהדורה באנגלית, סיימתי את הספר כבר לפני חודשיים עוד לפני שיצאה המהדורה בעברית. אני רק מצטערת שלא היה לי זמן לפרסם את הסקירה הזו ולמנוע מכמה אנשים לבזבז את זמנם וכספם על הספר הזה. אני לא חושבת שאיזה מתרגם, שיהיה מוכשר ככל שיהיה, יכול לתקן את מעשה הפיגולים הזה.

בקיצור, תעשו לעצמכם טובה. אני יודעת שאני מיעוט והרוב אהבו או לפחות החמיאו לספר הזה, אבל אל תטרחו פשוט ביזבוז זמן.