אני מסכימה עם כל מילה שכתבה רחלי על הספר. ספר מהמם עם דמויות מעולות. אחד הספרים היותר נעימים והכייפים שיצא לי לקרוא בתקופה האחרונה ובאודיובל מצורף פרק אפילוג בקולו של ריבר מה שמאפשר את סגירת המעגל עבור הדמויות והקורא.

זהו סיפורם של ריבר ניקולס פנייה (פ’ דגושה, י’ מנוקדת בצירה) דר’ לגנטיקה שפיתח אלגוריתמים שחוזה את ההתאמה הזוגית על בסיס ד.נ.א וג’ס אם חד הורית לילדה בת 7 סטטיסטיקאית שמתמודדת עם גידול בתה בתנאים כלכליים לא פשוטים.

כשהם נפגשים בקפה בכל בוקר, ג’ס ופיזי קוראות לריבר אמריקנו. הוא גבר חתיך אך מנותק ושקוע בעולם פרטי משלו. כשהן מדברות עם ריבר הוא לא מביע שום התלהבות, אבל מספר להן על הסטרטאפ שלו והן מבצעות בדיקה.

המפגשים הבאים של ג’ס עם ריבר הם לא פחות מקטסטרופה. הוא כל כך מנותק שהיא לא מצליחה אפילו להיות אמפטית כלפיו. ריבר השקיע את 15 השנים האחרונות בקידום האלגוריתמים ובעסק שלו. אין לו יכולות בסיסיות בתקשורת מול נשים.

ג’ס שמגיעה ממשפחה דיספונקציונלית שבה האם אלכוהליסטית ומסוממת שמסתובבת עם גברים שונים, האב דמות נעדרת ובן זוגה נטש אותה ואת התינוקת שלה עוד לפני הלידה, מאוד חשדנית כלפי ריבר. היא ממש סולדת ממנו. הוא אומנם חתיך על ומושך בצורה בלתי נסבלת ממש אבל תכונות האופי שלו, כולל ביישנות שמתפרשת אצלה כאלטיזם, מחרפנות אותה.

כשמגיעה תוצאת ההתאמה של ג’ס והיא נקראת למטה החברה כדי לגלות שנמצאה לה התאמה של 98 אחוזים, ועוד החברה מציעה לה 30,000 דולר לקדם את המוצר, היא חייבת להסתדר עם ריבר ולהתעלם מהסלידה שלה כלפיו.

הסופרת מצליחה בצורה יפה מאוד לגעת בשאלה מה גורם להצלחה בקשרים זוגיים ובבעיות מעולם המחקר, המתמטיקה והסטטיסטיקה – עד כמה החברות מטות את התוצאות בכדי למכור לציבור הצלחה והאם עצם ההכרזה שבני זוג מתאימים ב 98 אחוזים מייצרת את המחוייבות הדרושה ליחסים ארוכי טווח?

למרות שבעבר היו ספרים של הסופרת שלא נהנתי מהם, הספר הזה היה ממש טוב והדמויות מעולות.