Tess of the D’Urbervilles/ Thomas Hardy

זו לא בדיוק סקירה של הספר. קראתי את הספר מספר פעמים בעבר וחזרתי לקרוא אותו גם עכשיו.

הסיפור מאת הארדי די מוכר גם הודות לסרט שביים רומן פולנסקי בכיכובה של נסטסיה קינסקי: טס נשלחת ע"י הוריה לבית דרברוויל, שנחשבים קרובי משפחה בכדי לקבל סיוע כספי. הבן של המשפחה, אלק, מתאהב בה ומפתח אובססיה לדמותה ומשכנע את אימו להציע לה עבודה. כשטס מגיעה לעבוד אצל המשפחה, אלק מחזר אחריה נמרצות ולבסוף מכניע את התנגדותה. היא חיה עימו כחודש ולאחר מכן, עוזבת אותו כשהיא בהריון ממנו והיא מסרבת להינשא לו. אלק לא מודע להריון.

טס יולדת את הבן שלה, אולם הוא נפטר בטרם הוטבל. לאחר פטירתו היא עוזבת שוב את בית הוריה ויוצאת לעבוד במשק פרות חולבות. שם היא פוגשת באנג'ל קלייר. הם מתאהבים ונישאים אולם לאחר שהיא מתוודה בליל הכלולות שלה על עברה ומערכת יחסיה עם אלק, אנג'ל עוזב אותה ויוצא לברזיל.

טס חווה שנה קשה ביותר מבחינה חברתית וכלכלית. כשהיא על סף עוני, היא שבה ופוגשת באלק, ששוב מפעיל עליה לחצים וחיזורים לחיות איתו. הוא עוזב את הדת עבורה ובלית ברירה בשל גירוש משפחתה מבית אביה, היא עוברת לחיות איתו ללא נישואים.

אולם, אז, בדיוק כשהיא מוצאת מקום ושלווה בחייה חוזר אנג'ל לאנגליה. שיבתו יוצרת שוב שבר בחייה של טס, שמבינה את המניפולציה שעשה על חייה אלק ששיכנע אותה שאנג'ל לא ישוב אליה. היא רוצחת אותו, ולאחר שהיא ואנג'ל בורחים היא נתפסת ומוצאת להורג.

בתמונה האחרונה בספר, אנג'ל הולך אל השקיעה יד ביד עם אחותה של טס הדומה לה שתי טיפות מים.

טס לבית דרברוויל היא אחת הדמויות העצובות והטראגיות שאני מכירה בספרות. מסלול חייה נקבע עם הגילוי של אביה בתחילת הספר, שמשפחתם המכונה דברפילד היא בעצם נצר לבית דברוויל, משפחה אנגלית עתיקה שירדה מנכסיה.

התנהלותה לאורך כל הסיפור מעידה על תפיסת עולמה הפאטליסטית שמקבלת את גורלה בעיקר כאשר אנג'ל נוטש אותה ואינו מראה סימן חיים או סימן דאגה לאישתו במהלך שנה שלמה, מה שמדרדר את מצבה הכלכלי אל עבר פי פחת ומחייב אותה לקבל את הצעתו של אלק לחיות איתו בלית ברירה.

לטעמי, למרות שדמותה של טס היא אנטי גיבורה מובהקת המתמודדת בעולמה הקטן עם הכדורים שזורקים לה החיים, במובנים רבים אחרים האיכויות של דמותה הן של גיבורה הגורמת לקורא להעריץ אותה. היא גיבורה בעיקר כשהיא מטבילה את בנה, שנולד מחוץ לנישואים, לפני מותו. כשהיא סובלת מרדיפות חוזרות ונשנות של אלק ובסצנה קורעת הלב שבה היא מתעמתת עם אנג'ל על אהבתו וסליחתו האבודה.
לצערי, הסופר לא מספק לקוראים שלו קתרזיס וסופה של טס ידוע מראש.

הסיפור משמש את הארדי לדון במספר אספקטים שונים בחברה האנגלית במאה ה- 19. האספקט שבלט לי ביותר, הוא הצביעות, ההתחסדות והפער שבין האופן שבו מתייחסים להתנהגותן של נשים לבין האופן שבו מתייחסים להתנהגותם של גברים: שורש הטרגדיה של טס, הוא באופן שבו אנג'ל תופס את דמותה ועושה לה אלהה.

כשהיא מתעמתת איתו, לאחר שסיפרה לו על העבר שלה, למעשה הם נמצאים על בסיס שווה מבחינת אופי המעשה שבשלו הם מתעמתים שכן דקה לפני כן אנג'ל מתוודה כי היה לו רומן עם אישה. אבל, אנג'ל אינו יכול לסבול את האכזבה והשבר של דמות האלה שהטביע בטס, הוא מסרב לאמר לה שהוא סולח לה ומוכיח אותה וטוען כי אינו יכול לסלוח לה, כפי שהיא סלחה לו, בשל העובדה שהיא אישה שונה ולא האישה שבה התאהב. במובנים רבים זו אמת לאמיתה. הוא התאהב בדמות אלוהית, שמיימית ולא בדמות הארצית הזו שנגע האירועים והמעשים הארציים (בעיקר סקס) נוגע בה

נושא אחר שהארדי מדגיש בסיפור הוא השליטה של הגברים בחיי הנשים והכוח הלא פרופורציונלי שלהם ביחס לנשים. הדוגמא הבוטה ביותר היא מערכת יחסיה של טס עם אלק. אלק אינו יכול להימנע מניצול תמימותה ומשיכתה של טס אליו, רק כדי לספק את יצריו והאובססיה שלו אליה.
בקטע השנוי במחלוקת העוסק במערכת היחסים המינית של טס ואלק, חלק טוענים כי הסצנה העוסקת במפגש ביער עוסקת באונס. אני בספק אם היה אונס, היה פיתוי שבו טס לא יכלה לעמוד. היא גם אומרת לאלק כשהיא עוזבת אותו בפעם הראשונה "הסתנוורתי" לא התאהבתי בך.

דמותו של אנג'ל משפיעה גם היא באופן לא בריא ולא פרופורציונלי על חיי הנשים הסובבות אותו: כשהוא בוחר בטס, רטי מנסה להתאבד ומריאן הופכת אלכוהוליסטית. טס באובססיה והאהבה שלה לאנג'ל חייה בבושה, עוני קלס ולעג. כשהוא עוזב אותה מספר ימים לאחר נישואיהם ונעלם לברזיל הוא לא מסתפק בכך שהוא מבייש אותה בעצם העזיבה שלו, הוא אף מבייש אותה לפני חברותיה כשהוא מציע לחברתה איז, להצטרף אליו לברזיל.

גם אם האכזריות והשליטה של אנג'ל בנשים הסובבות אותו אינן מודעות, בוטות או מוחצנות כמו אלה של אלק, הן במובנים רבים גרועות יותר ומובילות לרצח של אלק.

טס נוקטת עמדה אקטיבית ופועלת להשתחרר מהאלמנט הגברי, המדכא בחייה, אולם המציאות היא שהיא לא מצליחה להשתחרר מאלק, לא משנה לאיזה מרחק היא בורחת ממנו. היא גם לא מצליחה להשתחרר מאנג'ל, גם כשהוא במרחק אלפי מילין ממנה. כדי להשתחרר מהיסוד הגברי בחייה והשפעתו השלילית, היא נאלצת לבסוף לרצוח אותו מה שמוביל להריגתה.

Tess of the D’Urbervilles / Thomas Hardy

This is not exactly a review of the book. I have read Tess of the D’Urbervilles several times before, and I returned to it again now.

Hardy’s story is also widely known thanks to Roman Polanski’s film starring Nastassja Kinski.

Tess's parents send her to the d’Urberville household, whom they believe are relatives, in the hope of receiving financial help. The family's son, Alec, becomes obsessed with her and persuades his mother to offer Tess work.

Once Tess enters the household, Alec pursues her relentlessly and eventually overcomes her resistance.

She remains with him for about a month and then leaves while pregnant, refusing to marry him. Alec does not know she is pregnant.

Tess gives birth to a son, but he dies before he can be formally baptized. After his death, she leaves her parents’ home again and works at a dairy farm.

There she meets Angel Clare.

They fall in love and marry, but on their wedding night Tess confesses her past and her relationship with Alec. Angel leaves her and goes to Brazil.

Tess then endures an extremely difficult year, both socially and financially.

When she nears poverty, she encounters Alec again. He resumes his pressure and courtship, trying to persuade her to live with him. He abandons religion for her, and when Tess’s family is evicted from her father’s home, she eventually gives in and goes to live with Alec without marrying him.

Then, just as she has finally found some kind of stability, Angel returns to England.

His return fractures her life once again. Tess realizes how deeply Alec manipulated her by convincing her that Angel would never come back.

She kills Alec.

After fleeing with Angel, she is caught and eventually executed.

In the final image of the novel, Angel walks away with Tess’s younger sister, who closely resembles her.

Tess Durbeyfield is one of the saddest and most tragic characters I know in literature.

Her life is set in motion when her father discovers at the beginning of the novel that the Durbeyfields are supposedly descended from the ancient d’Urberville family, an old English line that has lost its wealth.

Throughout the novel, Tess behaves according to a deeply fatalistic understanding of the world. She seems to accept the fate handed to her, especially after Angel abandons her and gives no sign for an entire year that he is concerned about his wife.

Her financial situation deteriorates dramatically, eventually forcing her to accept Alec’s offer because she sees no other way out.

Although Tess is in many ways an obvious anti-heroine, reacting to whatever life throws at her within the small world available to her, many of her qualities are those of a genuine heroine.

She is heroic when she baptizes her illegitimate child before his death. She is heroic when she endures Alec’s repeated pursuit. She is also heroic in the heartbreaking scene in which she confronts Angel about his lost love and forgiveness.

Unfortunately, Hardy gives his readers no real catharsis.

Tess’s ending feels determined long before it arrives.

Hardy uses her story to examine several aspects of nineteenth-century English society.

The one that stands out most strongly for me is hypocrisy: the moral double standard between the way women’s behavior is judged and the way men’s behavior is judged.

The root of Tess’s tragedy lies largely in the way Angel perceives her and turns her into an ideal.

When Tess confronts him after telling him about her past, they are in fact standing on fairly equal ground in terms of the acts they are confessing. Only moments earlier, Angel himself admitted that he had had an affair with another woman.

Yet Angel cannot tolerate the destruction of the idealized image he created around Tess.

He refuses to tell her that he forgives her and insists that she is no longer the woman he fell in love with.

In many ways, that is completely true.

He fell in love with something heavenly and idealized, not with an earthly woman touched by ordinary events, ordinary actions and, above all, sex.

Another subject Hardy emphasizes is male control over women’s lives, and the disproportionate power men hold over them.

The most obvious example is Tess’s relationship with Alec.

Alec repeatedly exploits Tess’s innocence, vulnerability and attraction to him in order to satisfy his own desires and obsession.

The scene in the woods remains one of the most debated moments in the novel. Over the years, it has been read both as coercive seduction and as rape.

For me, the most important thing is the power imbalance and how limited Tess’s ability to resist truly is.

When she eventually leaves Alec for the first time, she tells him that she had been dazzled rather than in love.

Angel also exerts an unhealthy and disproportionate influence on the women around him.

When he chooses Tess, Retty attempts suicide, and Marian turns to alcohol.

Tess, consumed by her love and obsession with Angel, lives with shame, poverty, and ridicule after he leaves her only days after their marriage and disappears to Brazil.

He does not simply humiliate her through abandonment. He also humiliates her in front of her friends when he asks Izz to accompany him to Brazil.

Angel’s cruelty and control may be less conscious, less obvious, and less openly aggressive than Alec’s.

In many ways, that makes them more disturbing.

They contribute directly to the chain of events that ends with Alec’s murder.

Tess eventually takes an active step in trying to free herself from the oppressive male force in her life.

But she cannot escape Alec, no matter how far she runs.

And she cannot escape Angel either, even when he is thousands of miles away.

In the end, the only way she can imagine freeing herself from the destructive male force shaping her life is through murder.

And that act leads directly to her own death.