מזה 12 שנים, אחת לשנה אלכס ופופי נפגשים לשבוע חופשה שלם בו הם מטיילים. השיגרה הזו הופרה לפני שנתיים והשנה, פופי נחושה לצאת עם אלכס לחופשה השנתית שלהם והיא תעשה הכל בכדי שהחופשה הזו תצליח. אלא מה הגורל מתערב, וזו הופכת די לחופשה מהגיהנום.

הספר נע בין ההווה לעבר ודרך התנועה הזו אנו מתוודעים להיסטוריה המשותפת של אלכס ופופי.

אחת הבעיות היותר קשות של הספר היא שמלכתחילה ברור שהם אוהבים ונמשכים אחד לשני ולא צריך 12 שנים של סבל ויסורים שנמשכים שבוע שלם בכדי להבין את זה. למרות זאת 2/3 או יותר מהספר הם מסתובבים אחד סביב השני אכולי דאגות ומתחים קשים ולא מדברים על זה. וכשהדברים מסתדרים להם שוב צריך לעורר עוד כמה דרמות.

זה מעייף ובשלב מסויים כבר ברור לאן כל זה הולך ורק צריך לגאול אותם מייסוריהם. גם אז הספר לא עף גבוה. לא. הוא ממשיך לדשדש. לדון ביחסים של אלכס עם שרה, האקסית המיתולוגית של אלכס ובכל מיני דברים שבאמת מה הם משנים? למה הם חשובים והרי גורל?

כן הספר מאוד נחמד, אהבתי את הדמויות ואת העיצוב שלהן: אלכס המופנם שלא יודע מה לעשות עם עצמו ועם האהבה שלו, פופי הסוערת והצבעונית. אבל משהו שם בעלילה, באופן הכתיבה, לא יודעת לשים את האצבע לא מתקתק.