חיים על הדף
יש ספרים שמציעים רעיונות, ויש כאלה שמציעים חיים. בעמוד הזה תמצאו קולות אמיתיים: ביוגרפיות, זיכרונות, עדויות וידויים, שנכתבו לא מתוך דמיון, אלא מתוך צורך. מה שאי אפשר להמציא, אי אפשר לשכוח.
נשארתי בשבילכם/ רוחמה אלבג
"נשארתי בשבילכם" הוא מסוג הספרים האישיים שמקפלים בתוכם את משקל החיים והשנים. זהו סיפור משפחתי מרתק, שמתחיל במריבה סוערת במהלכה ניפצה אמא של המספרת את שובך היונים של אביה, ומסתיים…
Sh*t My Dad Says/ Justin Halpern
מה קורה כשאב אחד אומר את כל מה שאחרים רק חושבים?
Sht My Dad Says* של ג'סטין הלפרן הוא ספר קורע מצחוק על אב בוטה, בן מבולבל, ויחסי אהבה־שנאה שמזכירים לכולנו למה הומור משפחתי הוא הז’אנר הכי אמיתי שיש.
היפומאניה/ מגי אוצרי
מגי אוצרי היא יוצרת מחוננת. שני ספריה הקודמים שקראתי, "כותבת הנאומים" ו- "שתי השמשות של דדיקה", הן יצירות בשלות ומענגות שאהבתי מאוד. "היפומאניה" לא נופלת מהן אם כי …
היקשרויות עזות / ויוויאן גורניק
רומן אוטוביוגרפי על יחסי אם ובת, על נשיות, עצמאות ופצעי אהבה שלא מגלידים. ויוויאן גורניק כותבת באומץ ובכנות על החיים שבין אהבה לחירות.
🔎 כל הפוסטים
כל בית צריך מרפסת/ רינה פרנק מיטרני
רומן שנצרב בתרבות הישראלית. כל בית צריך מרפסת הוא סיפור על ילדה מוואדי סליב שגדלה להיות אישה סוערת, מורדת ומלאת תשוקה. כתיבה עממית, כנה ובלתי מתייפייפת על אהבה, זהות והישרדות.
שקשוק המפתחות / פיליפ קלודל
רצף אנקדוטות המסכמות את זיכרונותיו וחוויותיו של המחבר מ – 12 שנים שבהן אחת לשבוע שימש כמורה לבגרות של אסירים. אין בספר עלילה סדורה או ליניארית, אלא תמונות המתעדות …
אישה בשמלה ירוקה/ מיה לוי־ירון
לא בכדי הספר היה מועמד לפרס ספיר, סיגנון הכתיבה, אף על פי שיש בו משהו מזרם התודעה, עדין רק נושק לו ומצליח באופן הזה להיות מלא עומק ורגש….
צל ידו/ חיים באר
חיים באר הוא אחד הסופרים שאני ממהרת לרכוש ולקרוא את ספריו. השפה המשובחת, הסיפורים הקטנים מההווי היהודי והשתלבותם בעלילה הכוללת משדרגים את הספרים שהוא מפרסם. אני חושבת שקראתי…
הביתה הלוך חזור/ אילה דקל
רומן היסטורי מעניין בגלל האופן שבו מתוארים חיי היהודים במצרים של תחילת המאה ה20. הפרקים נעים בין ההווה לעבר ומסופרים משתי נקודות מבט: בהווה נקודת המבט של ליאורה ….
חומר טוב/ יהונתן גפן
כילידת שנת 1972, אני זוכרת את התקופות בהם היו משדרים ביום העצמאות את מציצים ואת גבעת חלפון אינה עונה. בערפל שאופף את ילדותי המוקדמת אני זוכרת תקופות שבהם הורי …