For English review, please scroll down.
In My Dreams I Hold a Knife של אשלי וינסד הוא ספר שמחייב תשומת לב, כל שורה בו חושפת עוד שכבה של זיוף, תחרות, ויופי רעיל עטוף בהצטיינות אקדמית. זהו רומן מתח חכם ונוקב בז’אנר ה- Dark-Academia, שמתחיל בכנס מחזור נוצץ ומסתיים בפירוק מוחלט של כל מה שהדמויות והקורא האמינו בו.
שישה חברים לשעבר נפגשים שוב, עשור לאחר שסיימו ללמוד באוניברסיטת דוקט היוקרתית. השנה האחרונה שלהם היתה זוועתית וכולם היו מעדיפים לשכוח את הרצח המזעזע של חברתם, הת'ר. אבל יש מי שרוצה דווקא להתעמק באירועי אותה השנה.
מפגש המחזור הוא רק תירוץ. מאחורי ההילה של הצלחה ויוקרה מסתתרת אשמה, והאוויר ספוג בסודות שמסרבים לגווע. העלילה מסופרת ברובה דרך עיניה של ג’סיקה מילר, דמות מרתקת ובלתי מהימנה במובהק, שנעה בין עבר להווה, בין זיכרונות למחיקות, בין האישה שהיא רוצה להיות לזו שהיא מנסה להסתיר. ג’סיקה גם סובלת מאמנזיה של אותו הלילה שבו נרצחה הת’ר: חור שחור בזיכרון שהופך אותה למספרת שאינה יודעת בעצמה אם היא תמימה או אשמה, מה שמחזק עוד יותר את תחושת הערעור והמתח.
ג’סיקה היא גיבורה שהולכת עם הקורא עד הקצה. היא אינטליגנטית, נועזת, יפה באופן כמעט מתסכל ובעיקר אנושית מדי. היא אוהבת, היא משקרת, היא בוגדת, והיא עושה את כל זה בתחושת שליחות שמזכירה פנאטים מתאבדים.
האופן שבו וינסד כותבת את הדמויות בחבורה מהפנט: היא מקלפת מהדמויות כל יומרה, כל שקר, כל מזימה. האמת שנחשפת הופכת כל אחד בו זמנית לקורבן ורוצח.
מה שהופך את הספר לכל כך אפקטיבי הוא לא רק פתרון הרצח אלא הדרך שבה וינסד ממקדת את המתח לא באירוע הפשע עצמו, אלא בניתוח המניעים הפסיכולוגיים של חברי הקבוצה: כל אחד מהם נושא איתו גאווה, תסכול, קנאה, ולפחות בגידה אחת.
In My Dreams I Hold a Knife הוא ספר על האכזריות האנושית שבשאיפה להיות הכי טוב, על כישרון שנחנק מהשוואה מתמדת, ועל מערכת יחסים שבה כולם, בלי יוצא מן הכלל, מאוהבים בעצמם יותר מאשר זה בזה.
וינסד שוזרת את כל זה בכתיבה חדה, אלגנטית ועתירת מתח, שנשארת רגשית גם כשהיא חושפת צדדים פחות יפים של החברות, האהבה והשאפתנות. זה ספר שהולך ונפתח כמו פצע ישן: כואב, יפה, ולא מאפשר להסיט מבט.
In My Dreams I Hold a Knife/ Ashley Winstead
Kindle Edition, 345 pages, 2021
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Ashley Winstead’s In My Dreams I Hold a Knife demands attention. Every line peels back another layer of deceit, competition, and the toxic beauty of academic excellence. This is a sharp, intelligent dark academia thriller that begins with a glittering college reunion and ends with the complete dismantling of everything the characters and the reader thought was true.
Six former friends reunite a decade after graduating from the prestigious Duquette University. Their senior year was a nightmare marked by the brutal murder of their friend, Heather, and most of them would rather bury the memory. But someone is determined to unearth the truth about what really happened that year.
The reunion is merely a pretext. Beneath the polished surface of success and sophistication lies guilt and a web of secrets that refuse to stay buried. The story is told mainly through the eyes of Jessica Miller, a fascinating and deeply unreliable narrator, who moves between past and present, between what she remembers and what she’s chosen to forget. Jessica also suffers from amnesia regarding the night of Heather’s murder—a black hole in her memory that makes her question her own innocence and turns the story into a psychological puzzle as much as a whodunit.
Jessica is a protagonist who walks the reader straight to the edge. Intelligent, ambitious, painfully self-aware, and deeply human. She loves, lies, betrays, and does it all with a sense of purpose that borders on fanaticism.
Winstead’s portrayal of the group is mesmerizing. She strips each character of their pretenses, lies, and schemes until all that remains is a tangled mess of guilt and desire. The result is a psychological portrait where everyone is both victim and perpetrator.
What makes this book so effective is not only the resolution of the murder but the way Winstead focuses the suspense on motivation rather than action. Each of the friends carries pride, frustration, jealousy, and at least one betrayal too many.
In My Dreams I Hold a Knife is a novel about the cruelty of ambition, the corrosion of self-worth through endless comparison, and the relationships where everyone loves themselves just a bit more than they can love anyone else.
Winstead writes with precision and emotional depth, blending elegance with unease. The result is a story that opens like an old wound, painful, beautiful, and impossible to look away from.
