📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.
כשאלוהים היה צעיר/ יוכי ברנדס
יוכי ברנדס היא כותב מוכשרת, מחכימה ובקיאה. מעבר לכך, היא מעלה טיעונים חשובים והגישה שלה מרעננת. היא אומנם לא כותבת ספרי עיון אקדמיים, אבל לדעתי…
אישה בשמלה ירוקה/ מיה לוי־ירון
לא בכדי הספר היה מועמד לפרס ספיר, סיגנון הכתיבה, אף על פי שיש בו משהו מזרם התודעה, עדין רק נושק לו ומצליח באופן הזה להיות מלא עומק ורגש….

המפצחות/ מעין רוגל, נילי אסיא
המפצחות לא מחפשות רק רוצח, הן מחפשות הבנה. "המפצחות" נולד כחלק ממיזם קולח ומקורי של "יצירה עברית" – סדרת פודקאסטים בלשיים שהפכה לספר מהודק וממכר. מאחוריו מסתתר מותחן בלשי קולח וחד, שמפגיש שתי …
ילד / עמרי חורש
ילד היא נובלה עדינה המתארת את מערכת יחסיו של אב חד הורי עם בנו עליו שמר מכל משמר ולא איפשר לו להיות בקשר עם החוץ עד המאורע המכונן שבו …
✍️ שאר הפוסטים

סדקים בזהב/ מיכל שלו
הספר "סדקים בזהב" מאת מיכל שלו הציג בפניי אתגר מיוחד, ולמרבה הצער לא מהסוג הטוב. כבר בתחילת הקריאה מצאתי את עצמי נאבקת ברצון להמשיך ולצלול אל תוך העלילה. התחושה הראשונית…

לא ראיתי חיילים שמחים/ מישקה בן-דוד
תיאור הווי צבאי של חיילים בבסיס מבודד בסיני בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור ולאחריה…

השקרנית והעיר/ איילת גונדר-גושן
נערה שקופה משקרת שקר קטן, והופכת בן לילה לסמל לאומי – עד שהאמת והמציאות מתדפקות על דלתה…

עשר אגורות/ לאוניד פקרובסקי
"עשר אגורות" מאת לאוניד פקרובסקי הוא אסופת סיפורים נפלאה, שנכתבה בכישרון נדיר ובחיוניות כובשת. עבורי, פקרובסקי הוא גילוי מרענן, מענג ומלא השראה. פקרובסקי, המשמש כשוער בבניין ברחוב דובנוב בתל אביב…

הנאום האחרון של משה/ מיכה גודמן
בבסיס הספר עומד נאומו האחרון של משה. נאום המוצג בספר דברים, על סף כניסת ישראל לארץ. על פי המחבר, משה היה מודאג מהמוסריות והזיכרון ההיסטורי כמו גם מהנכונות של העם…

כי גי/ סמי ברדוגו
כבר בעבר טענתי שהספרים שכותב ברדוגו הם לא כוס התה שלי. דמויות שוליים שמתבוססות בסחי וברפש של החיים ולא בחמלה או באמפטיה, אלא באור הבוהק והמכוער שמבליט את כל הקמטים…
