📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.
המלאך/ אורי בר-יוסף
זהו תיאור סופם המפואר והעגום של חיי אשרף מרואן, אחד מהאנשים הצבעוניים, המעניינים שחייהם אפופי הילת סוד וערפל מסתוריות שריגל לטובת ישראל בשנים 1969 ועד אמצע שנות השמונים. בספר סוחף, מרתק…
במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה
הספר מעמיד אב שנעלם ובן שמנסה למצוא את העקבות שלו. במרכזו עומדת שאלה אחת, פשוטה וכואבת:
כמה מן האמת אובדת ברגע שאנחנו מנסים לכתוב אותה.
הרימון 7/ גיא עד
נעמי חזרה מארה"ב לאחר כמעט עשור ויחד עם חברתה דריה הן מחליטות לפתוח מעון יום למבוגרים שסובלים מדמנציה ובדידות. הן שוכרות את הבית שממוקם ברימון 7 והופכות אותו…
תיק נעדר/ דרור משעני
זה לא ספר בלשים סטנדרטי. רומן בלשי, במרכזו עומדת דמותו של בלש מלנכולי , אברהם אברהם, פקד במשטרת חולון. הראשון בסידרת ספרים משובחת. חנה שרעבי מגישה תלונה על ….
✍️ שאר הפוסטים
מה שאבד בזמן/ נורית גרץ
בין עיון לאינטימיות, מה שאבד בזמן של נורית גרץ הוא שיחזור שיחותיה עם עמוס עוז ועמוס קינן. תיעוד של חברות ארוכת שנים שמטשטשת את הגבול בין כתיבה, חיים וזיכרון.
בלי כיסוי/ ליאת לב רן
שירלי, בדיוק הפכה לאימא צעירה כשהצעה מפתה להשקעה מונחת לפניה. היא נשואה, לא באושר, לבעל אגואיסט ונרקסיסט שעסוק רק בעצמו ומבקר אותה בלי סוף. חמותה …
שיר העצב הנורא/ תמר טסלר
לא ספר שמבקש לנחם. נערה מגלה שהמשפחה שלה בנויה על הסתרות, ושאבא יכול לאהוב את עצמו עד נשימתו האחרונה. מבט חד על ילדות, כוח, והאשליות שאנחנו מגינים עליהן עד שהן קורסות.
מסעותיי עם העברית/ רוביק רוזנטל
בספרו ה 25 עוטה רוביק רוזנטל דמות צבעונית ולפרקים גם משעשעת. אבל תחת המעטה ניתן לשמוע את קול העצב על אובדן אחיו, גידי …
נמר בירושלים/ אורן ולדמן
ירושלים של 72’, נער שמגדל שתיקה, והתנדבות בבית חולים שהופכת לשיעור בשפה, בזיכרון ובכאב שלא מתיישן.
רגעים של ברק, ורגעים שהולכים לאיבוד.
אבל כשגפונוב מדבר, אפילו בשתיקה, הספר פועם.
תודה על ליל אמש/ עדי הלל
יש ספרים שמתחילים כמו מסיבה אינטלקטואלית רוויה קפאין,
ומסתיימים בתחושה שמישהו שכח לכבות את האור ולעזוב בזמן.
קמה היא האישה שכולנו קצת מזהים, זו שלא מתנצלת על חדות הלשון שלה
אבל כן משלמת מחיר על הלב שהיא קברה בדרך.
מצחיק, חכם, חד.
ואז… קצת עייף.