תודעה ישראלית
חברה, אזרחות, חירות ומיתוסים מקומיים.
משטרי תודעה
פחד, רעש, מדיה, אלחוש ומנגנוני שליטה.
תודעה ישראלית
מי שמאמין לא מפחד? כשהנחמה הופכת למשמעת
הנשמה חוזרת לתרבות הישראלית דרך הפופ האמוני, וזה לא בהכרח רע. השאלה היא מתי עוגן נהיה פטור, ומתי השפה מתחילה
משטרי תודעה
הערות שוליים על פחד
קראתי השבוע את פחד של צוויג, ופתאום הבנתי שפחד איננו רק רגש. יש פחד כאירוע, ויש פחד כאקלים. האירוע מבהיל.
רעש לבן, מציאות אדומה
דלילו כתב על רעש לבן שמטשטש פחד, אבל המציאות שלנו כבר מזמן לא לבנה. היא אדומה, חודרת ובוטה. על הדרך
הערות שוליים על כאב שיניים
כאב שיניים הוא פילוסופיה שאף אחד לא הזמין. הוא לא רק כואב, הוא מצמצם: סבלנות, נדיבות, מוסר. ואז עולה השאלה
אמריקה כמראה וכמכונה
עזר לנו, והרעיל אותנו
פוסט מחשבות שוליים על תוצאות שמגיעות עם רעל: רעש שמתחפש ליציבות, קהל שמבקש סוף ודאי, והסיבוב האמריקאי שלא נגמר. דלילו
כשהמערכת לא טועה: שלושה ספרים על אמריקה שמוחקת אנשים מתוך סדר
עולם שמתנהל “כמו שצריך” יודע למחוק אנשים בלי לצעוק. בשלושה ספרים אמריקאיים שונים לכאורה, האלימות אינה פרץ יצרים ואינה תאונה.
לאן ממשיכים מכאן?
אם הגעתם עד הנה, כנראה שאתם לא מחפשים רק פוסט בודד. הנה שני עמודים שממשיכים את קו המחשבה הזה, מכיוונים אחרים.