דרך הגחליליות/ כריסטין האנה

הכינו את הממחטות, כי הסוף של הספר הזה ישבור את ליבכם.

סיפור חברות שנפרש על פני כמעט 4 עשורים בין קיית (קתלין מלארקי) לטאלי (טלולה הארט). הן נפגשו באמצע שנות ה 70, כאשר טאלי ואימה עוברות להתגורר בשכנות לקיית.

חייה של טאלי היו לא פשוטים: אימה המכונה קלאוד, מכורה לסמים. פעמיים היא נטשה את הילדה והותירה אותה ברשות הוריה (של קלאוד). 

בפעם האחרונה שחזרה, טאלי היתה כבר מעל גיל 10 וקלאוד מחליטה לקחת את הילדה איתה. זה לא שהיא אוהבת את טאלי, וגם כשהיא עוברת לגור איתה טאלי סובלת מניכור והזנחה הוריים. אלא שקלאוד דואגת שאימה שלה תחנוק את רגש החופש של הילדה ותהפוך אותה למשהו שמרני ומקובע שהיא סולדת ממנו.

קיית, שהיתה נערה לא מקובלת, גדלה במשפחה יציבה, אוהבת, כשבראשה אם מגוננת ותומכת. היא מעולם לא חשבה שנערה מקובלת כמו טאלי, תוכל להיות חברה שלה.

אבל אירוע טראומטי מחבר בינהן, והחברות הזו על העליות והמורדות שלה תימשך כמעט 4 עשורים.

בקולות מתחלפים בין קיית לטאלי, הספר עוקב אחרי חייהן משנות הנערות הסוערות, לתקופת הקולג’ ולחייהן הבוגרים.

הן כל כך שונות אחת מהשניה, שהן יוצרות מארג עדין שיש בו איזון שנובע רק מהמחוייבות הגדולה שלהן אחת לשניה ולחברות הזו.

קיית היא דמות שקטה. היא הגורם המאזן והתומך בחייה של טאלי. טאלי היא הגורם הסוער והמתסיס בחברות הזו, ולא אחת היא מסבכת את קיית בהרפתקאות בעייתיות.

טאלי, שמגיעה מבית לא יציב, שסבלה מהזנחה וניכור רגשי שואפת לפתח קריירה עיתונאית. לעומתה, קיית, שכאמור מגיעה ממשפחה יציבה, רוצה משפחה משלה ומחפשת את הגבר שיהיה אהבת חייה להקים איתו משפחה.

כשטאלי מקבלת הצעה לעבוד ככתבת חדשות, זו יריית הפתיחה בקריירה מרהיבה שתהפוך אותה למצליחנית ותעשיר אותה מאוד אבל תשאיר אותה גם חסרת משפחה קרובה. בניגוד אליה, קיית מתאהבת בג’וני, מפיק חדשות ומקימה איתו את המשפחה שחלמה עליה. היא נשארת אם במישרה מלאה ולא מנסה לפתח קריירה מעבר לכך.

בעליות ובמורדות קיית וטאלי שומרות על החברות הקרובה בינהן. 

לא אחת לאורך הסיפור, ההתנהגות של טאלי קוממה אותי. במיוחד בכל הנוגע לג’וני ולמארה. 

שני הפרקים האחרונים של הספר שברו את ליבי וקראתי אותם כשדמעות בעיניי.

קריסטין האנה היא כותבת מוכשרת מאוד, הדמויות שהיא מציירת חיות ובועטות. קראתי עוד 2 ספרים שכתבה:

הזמיר- שהיה פשוט מצויין

גן החורף – שלא עבד עבורי

אני שמחה שהספר הזה היה כל כך טוב ומרגש והחזיר לי את האמונה ביוצרת המוכשרת הזו.