אני בוהה במסך המחשב ומנסה לגרום למילים להישזר לחוט. כמו חוט של עפיפון, דקיק וחמקמק שיקח אתכם איתי אל חווית הקריאה בספר הקטנטן שכתב יואל הופמן.
Curriculum Vitae, תרגישו את המילים מתגלגלות על הלשון.
מילים.
אני אוהבת מילים. הן האוכל לנשמה המורעבת שלי.
אני אוהבת משמעויות, מסתתרות, מתעקלות, לא מתמסרות בקלות. לקרוא שוב ושוב את אותו קטע עד להבנה צלולה, שאני מודה שיש פעמים שהיא לא מגיעה.
"בְּבָתֵּי הַשִּׁמּוּשׁ הִשְׁוֵינוּ אֵיבָרִים. כָּל דָּבָר [בָּתִּים, עֵצִים, שְׁלָטִים] הִזְכִּיר נְקֵבָה. מִכֹּחַ הָאֶרוֹטִיקָה סְפָרִים קָרְאוּ אֶת עַצְמָם.
כְּמוֹ בְּעוֹלָם שֶׁל גֵּאוֹמֶטְרְיָה לֹא -אויקלידית דְּבָרִים נִפְגְּשׁוּ. הַכֹּל נָטָה, כְּמוֹ בְּמַרְאוֹת קְמוּרוֹת, לְעֵבֶר תַּחְתּוֹנֵי אִשָּׁה."
קריאה היא מישגל בין הקורא לנקרא.
כשהמילים, המשפטים, הפסקאות טובות באמת, זו אירוטיקה טהורה.
הן נופלות לתוכי ומתנפצות לגודל המתאים בדיוק לנשמה שלי וממלאות אותי כמו אורגזמה טובה שגורמת לפיצוצים שרצים בכל הגוף. מהדהדים ימים אחרי שהיו.
ככה הרגשתי כשקראתי את הספר. שהמילים של הופמן מרוות אותי בשירים קטנים, מלטפות אותי במילים, שמספרות על החיים של הופמן ובני משפחתו. סיפורים ששזורים בהם בכישרון מדהים אמת ובדיה עד שהתפר בינהן מטשטש בלי אפשרות הבחנה והופך לא חשוב, לא רלוונטי.
יש כל מיני סוגים של כתיבה אוטביוגרפית. הכתיבה של הופמן יחודית, היא לירית מלווה בניקוד שגורם להבזקי עונג בזמן הקריאה. אלה לא קורות חיים אלה אירועים מתוך קורות חיים שמלווה באיורים קטנים וחסרי משמעות ללא המילים.
הופמן מרקד על גבול: המילה, המושג, הציור שהיא יוצרת בתודעה של הקורא, המשמעות.
ריקוד, היא פעולה שיש בה אקטיביות של הרוקד והנירקד.
המשמעות היא לא משהו שניתן כלאחר יד:
"הַמַּרְאֶה וְהַמִּלִּים [לִפְעָמִים וְכֻלֵּי] מַטְרִיפִים אֶת דַּעְתֵּנוּ."
אין דבר מובן מאליו, אין הבנה, משמעות שנולדת מאליה בתוך הקורא בלי מאמץ, עבודה.
גם החיים אינם מובנים מאליהם, אינם הפשט.
"הַמָּוֶת הוּא אִשָּׁה אִלֶּמֶת. הִיא מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת חֲנוּקִים וּמְצַיֶּרֶת בָּאֲוִיר אֶת תַּבְנִית הַלֵּב.
מִי שֶׁמֵּת בַּסְּתָו רוֹאֶה אֶת הַסְּתָו וּמֵת. מִי שֶׁמֵּת בָּאָבִיב – אֶת הָאָבִיב. לִפְעָמִים הַמִּכְחוֹל נִשְׁמַט אֶל הַמַּחְצֶלֶת וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ רַק אַחֲרֵי הַקְּבוּרָה."
אחד הספרים היפים והרגישים שיצא לי לקרוא. ספר שהוא בעצם מיצג אמנותי מושלם, שמציע לקורא חוויה בכל הרבדים שלו החל מהבחירה בפורמט, וכלה בבחירת המילים המוקפדת ובשזירת הקטעים לכדי יצירה אחת מוגמרת.
Curriculum Vitae/ יואל הופמן
הוצאת כתר, 2007, 276 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
