כל הפוסטים באודיו – עיברית

רומן היסטורי מעניין בנוי כסיפור בתוך סיפור, שנע בין העבר להווה, מה שמאוד מזכיר את הסיגנון של הסופרת ב"שבע האחיות"

פיטר פרנגה מתמחה ברומאנים היסטוריים. סיפרו הקודם שקראתי, הפילוסופית, מתרחש בצרפת של המאה ה- 18, בעשורים שקדמו למהפכה הצרפתית. "הפרינצ'יפסה"

ספר הביכורים של בירי רוטנברג מסקרן. יש בו את שילוב בין ההוויה המשפחתית הפרטית לזו הציבורית באמצעות שילוב מגוון קטעי

השנה 1960, ומרילין קליינמן בת ה- 20, חוזרת לבית הוריה לחופשה מהקולג'. מרילין, בת יהודיה כשרה, נשלחה לקולג' להעביר את

עוד ספר שהמבקרים גזרו עליו הילולים ושבחים והסופרת זכתה בגינו בפרס הספר הלאומי עוד לפני גיל 30. אבל כשקראתי אותו

לאחר שבעלה, הרצל, נהרג בקטטה בין נהגים מירי אקדח, מחליטה מלכה פיינגולד שדי לה מהשכנים, המשפחה ובאופן כללי מהחיים שבחרה

חיפשתי ספר מתח והעלילה בכריכת הספר נראתה לי מתאימה, כך שבמקרה התחלתי לקרוא את הספר מבלי לשים לב שמדובר בספר

אגנס מרטי, ארכיאולוגית צעירה מספרד. לאחר שסיימה עוד עונת חפירות במצריים, היא מיואשת ממצב התעסוקה בברצלונה ועוברת ללונדון במטרה לעבוד

"מסכת תהום", מסווג בז'אנר הפנטזיה היהודית. פחות מצאתי בספר את הפנטזיה, יותר מצאתי בו סוג של רומן היסטורי שעוסק בהתפתחות

ארבעת גיבורי "לראות את הים" חלו במחלת הסרטן. שני גברים ושתי נשים, בחתכי גילאים שונים ובשלבים שונים של החיים. ארבעתם

"סיפורי תוהו" מאגד שישה סיפורים שנכתבו בין 1900 - 1915, בתרגום חדש לעברית של דן מירון. הספר גם כולל

סיפורן של נישה וסם, שדרכיהן מצטלבות בטעות. נישה היא אשת חוג הסילון, נשואה לאיש עסקים מצליח וחייה את חיי העשירון