For English review, please scroll down.
(או: כך נולדת טרילוגיה אפית – בצעדים איטיים, מדממים ומכושפים)
יש ספרים שמתחילים כמו סכין שננעצת לאט. Assassin’s Apprentice של רובין הוב הוא בדיוק כזה. לא ספר שמזנק, לא פותח באקשן מסחרר – אלא סיפור שנבנה בהדרגה, לבנה אחר לבנה, כאב אחר כאב.
זהו הספר הראשון בטרילוגיית The Farseer, והוא מגולל את סיפורו של פיץ – בן לא חוקי של יורש העצר, שמשפחת אימו לוקחת אותו לארמון לאחר שאביו נעלם. פיץ נזרק לתוך חיים של בדידות, זהות כפולה, ואינסוף נאמנויות חצויות. הוא גדל בצילם של מלכים, מתנקשים, מטפלים וכלבי זאב – ומתחנך להיות כלי בידי הממלכה.
פיץ מגלה שהוא נושא את "הראייה למרחק" – כישרון קסום שעובר במשפחת המלוכה ומאפשר חדירה לתודעת אחרים והשפעה עליהם. נוסף על כך, הוא מגלה בתוכו את היכולת לתקשר נפשית עם בעלי חיים – כישרון פרוע שנחשב מוקצה ומסוכן בעיני החברה. למרות הדימוי העצמי הנמוך, בכל פעם שהאהובים עליו בסכנה – הוא מגיב בעוצמה שמפתיעה גם אותו.
הסיפור כולו מוגש כרשימותיו של פיץ הבוגר, שנכתבו כמעין יומן אישי ממיטת חוליו. זה מעניק לסיפור גוון מהורהר, אינטימי ומלא חרטות – כמו זיכרון שמישהו מחליק בזהירות על גבולותיו.
רובין הוב בוראת כאן עולם פנטסטי עשיר, מדמם, פוליטי, מלא קונפליקטים חיצוניים ופנימיים. זה ספר על ילד בלי שם, שהופך לאדם עם ייעוד – אבל גם עם כאב שאי אפשר להסתיר. העלילה איטית – כן. לא כל קורא יתחבר לקצב. אבל מי שיישאר, יגלה עומק רגשי שלא נפוץ בז’אנר.
הדרמות בספר לא צועקות. הן חודרות בשקט: נאמנות, בגידה, תעתועי חצר, קסם אפל שהוא לא ברק נוצץ – אלא כישרון מחוספס של הישרדות, כמו שהוב יודעת לכתוב. השנים הראשונות של פיץ מוכתמות בבדידות מזהרת מתוקף מעמדו כבנו הממזר של יורש העצר שנעלם. הוא גדל באורווה תחת חסותו של האדם שהיה הקרוב והנאמן לאביו.
למרות שהספר הוא רק הראשון בטרילוגיה – הוא מרגיש שלם. מלא באירועים, התפתחות, ורגעים שמעמיקים את הקשר של הקורא עם פיץ, גם כשהוא לא תמיד מקבל החלטות שהייתי מקבלת בעצמי.
בשורה התחתונה?
Assassin’s Apprentice הוא התחלה איטית – אבל כזו שנושאת בתוכה הבטחה אמיתית.
לא הרגשתי שעמום – אלא ציפייה. ואם ככה זה מתחיל? אני כבר אורזת תרמיל ונכנסת לספר הבא.
Assassin's Apprentice/ Robin Hobb
Kindle Edition, 1995, 392 Pp
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The Farseer Trilogy #1
לדף הסידרה –
(Or: How an epic trilogy begins – slow, bloody, and spellbound)
Some books begin like a knife sliding in slowly. Assassin’s Apprentice by Robin Hobb is exactly that kind of book. It doesn’t launch with dazzling action – instead, it builds deliberately, brick by emotional brick.
This is the first book in The Farseer Trilogy, and it follows the story of Fitz – the illegitimate son of a crown prince, taken to the royal court after his father disappears. He’s thrown into a life of loneliness, divided loyalties, and an identity that’s never fully his. Raised in the shadow of kings, assassins, caretakers, and wolf-dogs – Fitz is trained to become a tool of the realm.
He discovers he possesses "the Skill" – a magical telepathic power inherited by the royal bloodline. In addition, he harbors "the Wit", a forbidden ability to bond mentally with animals. Though his self-esteem is low, he repeatedly acts with surprising power when those he loves are threatened.
The story is framed as the memoir of an older Fitz, written from his sickbed. This adds a contemplative, intimate tone – like someone carefully tracing the blurred lines of old memories.
Robin Hobb creates a rich, gritty, political fantasy world filled with both inner and outer conflict. This is a tale about a nameless child becoming a man of destiny – and pain. The pacing is slow – yes. It may not be for every reader. But for those who stay, there's emotional depth rarely seen in the genre.
The drama here doesn’t scream – it simmers: loyalty, betrayal, court intrigue, and magic that feels like survival, not spectacle. Fitz’s early years are marked by a sharp, isolating loneliness. He’s raised in the stables, under the care of a man who once served his vanished father.
Though just the first book in a trilogy, it feels complete. It’s packed with turning points, character growth, and a bond that forms between reader and Fitz – even when his choices are hard to follow.
Bottom line?
Assassin’s Apprentice is a slow beginning – but one brimming with real promise.
I wasn’t bored – I was waiting. And if this is how it starts? I’m already diving into the next book.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
