תורמוסים

הרשומה המקסימה של אופל (שנעלמה במעבי האינטרנט), עשתה לי חשק להעלות את  צילומי 2 התורמוסים שמצאתי בדרך לירושלים, אבל היום שלי התחרבש לחלוטין ואני מרגישה כל כך רקובה ומרה שאפילו התורמוסים הסגולים לא מעודדים את רוחי השפופה.

אולי אני צריכה להפסיק לקרוא את כל הספרים האלה על הנאצים שאני כל כך תקועה בהם ואז הרוע יעבור מעלי הלאה. אבל אני לא יכולה!! עוד מעט יום השואה ועל המסכנים במחנות ההשמדה הוא לא עבר. הוא קבר.

השנה לא גדלו התורמוסים בחצר של סבתא ועכשיו יש שם רק חרציות בגובה מטורף וחרדלים לבנים וצהובים. כנראה שהזרעת העננים מזריעה גם את החרציות בחומרים שגורמים להן להשתגע ולצמוח לגבהים מטורפים. כמו ים סוער, הן כבר מזמן עברו את הגובה שלי, הן מתפשטות ומשתלטות על כל שטח הגינה ויש פחד אמיתי שאם אכנס לג`ונגל הפראי, עיקבותי לא ימצאו עוד.

יש כאלה שישמחו שאעלם בים החרציות והחרדלים. אני סתם אשמח כשהתוכנית המטומטמת "האח הגדול" תסתיים. שגלעד שליט יחזור הביתה. שעושה שלום ממרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. אני גם אשמח אם ישראל סוף סוף תנצח בכדורגל או בכדורסל או במשהו , ושיפסיקו כבר לפרסם כל מיני חדשות לבקרים מעופרת יצוקה שמביאות לי תולעים המכרסמות אותי מבפנים. 

לצערם של אלה שרוצים שאני אעלם, זה לא יקרה בקרוב, כי עוד מעט סבתא תזמין את הגנן המדופלם להוריד את כל הצהוב המטורף הזה , שמשגע את העין ואת הנפש ולנו יהיה המון קש להבעיר במדורה של ל"ג בעומר.

היפהיפ הוריי לנו ולילדים ולמערכת החינוך ששוב תהיה בחופש, כי מה יש למורים לעשות חוץ מלהיות בחופש? ממילא את הרוב אנחנו לומדים לבד בצורה מתוקשבת. לכל הרוחות והשדים מה זה המתוקשבת הזה?

רק סבל הם משיתים עלינו כשאנחנו צריכים לקרוא ולכתוב. לקרוא זה כמעט משעמם כמו לראות את אמא מסתכלת בתמונות המשעממות שלה במחשב. למה היא לא יכולה לדמיין אותן בראש כמו שהיא קוראת בראש?

ושתדעו לכם שעוד לא סיימנו את החוברת הירוקה, והכתב שלנו הולך ומחמיר מיום ליום הוא הופך פחות קריא כמו מצב הרוח העכוררי שלנו כשאנחנו נאלצים לכתוב 7 שורות צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ`צ` בכתב.

והיום שוב קיבלנו הערה במחברת שלא סתמנו את הפה כל היום.

2 התורמוסים הללו שראיתי בדרך לירושלים, היו שבירה של נוף גלים צהוב ששוטף את עניי ברגיל.

סגול זה מוי כיף. גם כחול למי שתהה.

לפעמים כשאני מאוד מעוצבנת, המח שלי אוטומטית חושב סגול סגול סגול (לא בגלל הבוקס שבא לי להחטיף למישהו עד כדי שתהיה לו סנוקרת סגולה) אלא בגלל שסגול, בניגוד לצהוב, כל כך יפה בעניי.

מזמן לא כתבתי רשומה כל כך הזויה בטח עוד אמחק אותה או רק את התוכן שלה. ועד אז הזדמנות אחרונה להנות מהסגול סגול הזה.

🤞 קבלו מייל מרוכז אחת לשבוע!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.


לגלות עוד מהאתר Sivi's Books

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

author avatar
sivi
אמא במשרה מלאה ואשת קריירה, תולעת ספרים היסטרית וצלמת בצוק העיתים. דעתנית וחובבת פוליטיקה ופילוסופיה. שואפת להגיע לירח ומקווה שזה יקרה לפני שהירח יגיע אלינו. אני מאחלת לקוראי הבלוג נסיעה נעימה!
🗂️ קטגוריות:

השאר תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

Scroll to Top

לגלות עוד מהאתר Sivi's Books

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא