ספר ע​​וכר שלווה, קשוח וחזק.

יקי, ג’ק, מיטלמן, דור שני ובן להורים ניצולי שואה גדל אצל דודיו במושב לאחר שהוריו פרשו מהחיים לבית מרגוע.

כבר כשהיה צעיר, התגלמו בו חריגויות שנבעו בעיקר מהדיספונקציונליות של הוריו כיחידה משפחתית מתפקדת ומהסביבה הביתית בה גדל. שימחה ואושר של ילד לא היו בילדות שלו.

רק כשהגיע לבית דודיו, פרץ החוצה והפך לצייר ידוע שם. אז גם פגש את עדנה, נפש של משוררת עדינה ומכילה,  אהובתו שהגיעה מבית דתי חרדי בירושלים ונישא לה. בעקבות הנישואים האלה נולדו להם שני ילדים, אבל עם פרסומו הלכה נפשו של יקי והתערערה. 

ההרסנות צמחה בו והוא התמכר לטיפה המרה, והסתבך באירועים של אלימות. הוא גם נצפה עם נשים שונות, דוגמניות שמצאו בנפשו המסוכסכת משיכה. עד שפעם אחת יותר מידי הודיעה לו עדנה שהיא מבקשת להיפרד.

לאחר הפרידה, פוגש יקי בבתו של איש עסקים יהודי אמריקאי. היא סוכנת אמנים והיא מבטיחה לו שאם יעקור איתה לארה”ב וישנה את עורו (כלומר יגמל מאלכוהול וילבש חזות של אדם מן הישוב) היא תינשא לו ותהפוך אותו למפורסם.

יקי, הולך שבי אחר ההבטחה הגלומה באמריקה וכך הוא מתגרש מעדנה ומהגר לארה”ב שם הוא מחליף את זהותו לג’ק מיטל וכך גם את עורו. הוא מפסיק לעשן, נגמל מהטיפה המרה, מתחיל לאכול רק טבעוני ומתערה בחברה הגבוהה. רק כדי שכמה שנים לאחר מכן השדים יתעוררו בו שוב.

זהו מסע אנושי חזק ונוקב של אדם שמשנה את מקומו אך לא את מזלו. 

במהלך מסעו בוחן גפן את יהדות אמריקה בעין ביקורתית. הוא מטיל זרקור על ניסיונם העקר של היהודים להיטמע בתרבות ובסביבה בו בזמן שגם אם התעשרו מאוד, הם נותרים סוחרים קטנים בנפשם ועונים על כל סטריאוטיפ שהודבק להם. הוא גם בוחן את הצביעות באמונתם בדת בזמן שהם עוברים על כל עברות עשרת הדיברות.

במקביל הוא מצביע על חסדים אנושיים קטנים וגדולים דווקא של אנשים שאינם עשירים. 

יש בספר גם כתב אישום חריף כנגד החברה הישראלית, אופן הטיפול בניצולי השואה ובילדיי דור שני.

גם אם היהודים ניצלו מהשואה אי אפשר להוציא מהם ומהילדים שלהם אותה. זו כוויה מדרגה שלישית ללא יכולת איחוי וריפוי. 

יקי מיטלמן, נשרף עד אפר וקם על רגליו אחרי שהמציא את עצמו מחדש כעוף החול רק בכדי לשוב ולהישרף עד עפר.

חיים אחרי חיים הוא שב לאותן תבניות הרסניות שמשפיעות גם על ילדיו: האחד נהרג בצבא, השניה נעלמה באופן אירוני בגרמניה והשלישי הצעיר מכולם בנו מאישתו השניה, לוקה בתסמונת רפואית נדירה.

ישנם חלקים בוטים בספר, יחד עם זאת לגפן יש את היכולת הלירית והפואטית וגם כשהוא מתאר את הגיבור שלו מתבוסס בסחי, התיאורים חזקים.

הפריע לי הסיום של הספר. ניכרה בו מעין איבוד תנופה וויתור.