הספר השלישי בסידרת “שולי ברזני” מוצלח כמו השניים שקדמו לו.

גופתו של שי סימן טוב, מנהל שותף במפעל “חוט השני” ועד מדינה בפרשיית הלבנת הון של אחד מאירגוני הפשיעה הגדולים בארץ, נמצאת בפתח המפעל.

בסירטון שצולם, נראה הרוצח, בחורה אתלטית, לבושה בשחורים ובקפוצ’ון שמסתיר את פניה. בסירטון אחר, נראית מכונית שחורה שעוזבת את המקום.

שולי ברזני, חוקר היחבל היה אמור לקבל פנקס עם רשימת שמות ועכשיו לא פינקס ולא שי. רק הגופה שצווארה בותר ע”י קוצץ חוטים.

מי הרוצח ומה המניעים שלו? האם זו עבודה פנימית מתוך המפעל או אולי אירגוני הפשע התנקמו בו?

כאשר שולי והצוות חוקרים את המקרה, הם מגלים את הצדדים המכוערים של שי סימן טוב: החל מהטרדות מיניות, רדיפה והתעמרויות בעובדים, איסוף חומר על העובדים בדרכים לא דרכים, וכלה בשיגעון הניקיון שלו שמחרפן את אישתו. מסתבר שהאישיות של שי אינה מלבבת (במילים מעטות) והוא צבר לו אוייבים מרים (ולא רק את משפחת שפר, משפחת הפשע שהסכים להעיד נגדה) כזו גלרייה צבעונית של חשודים. שולי והצוות שלו צריכים לפסול כל אחד מהם.

על גלריית הדמויות הזו נוספים השותפים של שי: האחיות רעיה ומינה, אחת שמש זורחת השניה ממש ההפך מתאים לתאר אותה בתור הגמד זעפני. גיל ואחייניתו נירה.

בספר הזה, הסופרת צוללת אל עולם הפשע המאורגן והלבנת הכספים. העלילה קיצבית ומעניינת וגלריית הדמויות שהסופרת מציגה מאפשרת לעלילה לנוע בין החלקים הרציניים שמתייחסים לרצח ולפשעים שבוצעו ובין החלקים הקלילים והמשעשעים.

הסופרת לא מוותרת על האספקטים האישיים בחיי הצוות: שולי חזר לרווקות הנצחית שלו. מערכות יחסים זמניות וחולפות מעיקות על הנפש שלו, אבל, הסופרת לא שוכחת לתבל את חייו בקצת רומנטיקה. אני חושבת שאפשר לשחרר קצת מההגיגים על הרווקות ועל מערכות היחסים שלו עם נשים. זה החלק שהכי הפריע לי בספר, כל המחשבות הקיומיות האלה של החוקר על נשים ומערכות יחסים בדיוק כשהוא נמצא באמצע חקירת רצח ובמאבק בפשיעה המאורגנת.

הקוראים גם מגלים על החיים הפרטיים של אנשי הצוות (דבר שמוסיף עומק וקשר לדמויות שמלוות אותנו במשך שלושה ספרים).

הכריכה יפיפיה והביצוע באודיו מצויין. אני ממש מקווה שיהיה עוד ספר בסידרה המוצלחת הזו.

שולי ברזני #3

דף הסידרה –

שולי ברזני

---