אסופת סיפורים קצרים שמתמקדת המערכות יחסים שונות: בין ילדים להורים, בין בני זוג, בין ילדים לסביבתם, בין חברים לעבודה או בין עמיתים למשחקי כדורגל.

פיסות חיים שמתוארות בפרוטרוט, לפעמים חסר פואנטה כמו בסיפור “סרטנים בעננים”, הסיפור הארוך ביותר בקובץ, המתאר את שובו של הבן מטיול בדרום אמריקה, שם התנסה בסמים ומאז הוא רואה סרטנים בעננים.

אני מניחה שהסופר רצה לתאר את ההשפעה המכרעת של חזרתו של יוני ההוזה והמנותק על המשפחה המורחבת: אב, אם, סבתא, אח צעיר. אבל הסיפור נוטה לברברת במיוחד בפרקים שבהם מובאת נקודת מבטו של יוני. נקודת מבט חסרת קוהרנטיות ופשר.

בין לבין, גם דמויות שפגש בדרכו מביאות את זווית ראייתן על המפגש הרגעי עם יוני ודרך מפגשים אלה הקורא אמור ללמוד על תהליך השינוי. לאמר שהתהליך הזה היה מעניין תהיה הגזמה פראית.

דווקא הפרקים המעניינים הם אלה העוסקים בזוגיות של האב והאם, פרקים לא מספיק עמוקים ומשאירים טעם של עוד.

הנובלה הזו מקבלת אצלי 2 כוכבים בקושי.

הסיפורים השני והשלישי מצויינים: “קבוצת הכדורגל של גן סאקר” והסיפור “נגב אקשן” פשוט מעולים. הסיפור הראשון מתאר את התפרקותה של קבוצת כדורגל שהתבססה על חברים מהשכונה עם הכנסת גורם זר לתוכה. בד בבד הוא עוסק בהתפרקות נשואיו של המספר

הסיפור “נגב אקשן” מתארת את התפרקות זוגיות על רקע סירובו של הגבר להתחייב כלפי בת זוגו לנכונותו להינשא.

שני אלה לטעמי הם לב ליבו של הספר ויחד עם הסיפור “תזכירי לי מי את”- שעוסק במשבר חריף בנישואיו של זוג צעיר על רקע התפרקותו של הגבר מלחצים המופעלים עליו בעבודה ועל רקע סירובה של האישה להביא ילד – מהווים חטיבה עצמאית ושלמה שיכלה להיות גם מספקת מבחינת הקורא.

לספר מצורפים עוד שני סיפורים שלא היו מעניינים ולא הותירו בי איזה חותם.

סה”כ אשכול נבו הוא סופר מגוון שמתנסה בסגנונות ובנרטיבים שונים. הוא יכול להצטיין כשהוא עוסק במערכות יחסים בין בני זוג ומאידך הוא יכול גם להשמים כשהוא עוסק במסעות והתוצאות שלהם.