זהו סיפורה של פלורה אלחייני, שבגיל 12 זכתה להתגלות וחזרה לדבר. חייה של פלורה, שבחרה להקרא אורי לאחר ההתגלות , בעיירה שדרות, עוברים מהפך ולא תמיד לחיוב. מילדה מבודדת לחלוטין, היא הופכת להיות מרכז משולש של שלושה ילדים דחויים. היא חווה את צער הבדידות, את צער הדחייה, את צער ההתעללות המינית, את צער אובדן הורה וכל זה בקול נקי ברור וחד. את שנות נערותה מלווה פנטזיה מסיפורי אגדות אחריה ואחרי מעלליה עוקבת אורי.
החלק הראשון של הספר מצויין. תיאור אוטנטי של חיים בעיירה קטנה ובקהילה שיפוטית ומרובדת וזאת עד כמה שניתן לרבד בין שכבות אוכלוסיה שסוציואקונומית מאוד קרובות אחת לשניה.
בחלק השני של הספר, לאחר 20 שנים, אורי סופרת ילדים ונוער חייה עם בעלה המצליח ובתה בתל אביב. היא מתגעגעת למשהו לא מוגדר שהיה לה עם אבנר, בן זוגה שנעלם לפני 5 שנים ומתייסרת בזוגיות שבה ישנם סודות ופגיעות מסוגים שונים ובעיקר פגיעה של אדישותה כלפי בן זוגה. לפי הכריכה האחורית מתגלה עליה התגלות שניה אבל אני לא מצאתי אותה. אני מצאתי שאורי ממתינה להתגלות השניה שלא מגיעה. היא מאוכזבת מחייה והתסכול שלה מקרין על הזוגיות שלה ועל הילדה.
החלק השני היה מאכזב מבחינתי. הנערה בעלת הראיה החדה והמבריקה נעלמת ובמקומה מופיעה אישה שחייה את חייה במירמור ופיספוס. שמגדלת ילדה חוצפנית ובלתי מתחשבת ומטפחת בעל שגם הוא ממורמר ומאוכזב למרות אהבתו הגדולה אליה.
גם הסיפור הפנטסטי בחלק השלישי לא מציל את הספר מהדעיכה שלו לא במשל ולא בנמשל שלו. זה מצער כי הכתיבה של אדף ממש טובה ובעיניי הספרים שלו הם ממש בגדר תגלית.
פנים צרובי חמה/ שמעון אדף
הוצאת עם עובד, 2008, 479 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
