קלייר תמיד חלמה על הקמת עסק שוקולד, אבל חלומותיה נשברים על מזח המציאות כשבשנה הראשונה ללימודיה בקולג’ היא נכנסת להריון מבחור עלום, אותו היא לא מצליחה לאתר ואת שמו היא לא יודעת.

למרות שקלייר לא רצתה ילדים וניסיון חייה מהוריה לימד אותה שאין יציבות בחיי משפחה, קלייר חוזרת לעיירת הולדתה, וילדת את בנה גאווין, וחוסכת כסף להקמת העסק בעבודות מזדמנות וכברמנית בפאב.

ארבע שנים אחרי, קלייר אימא חד הורית לגאווין, ילד מהגיהנום שיש לו פה מטונף וחסר עכבות, פוגשת את קרטר.

קרטר בדיוק חווה פרידה כואבת מבת זוגו ועבר לעיירה במסגרת רילוקשיין של החברה. קלייר מיד מזהה את קרטר. הוא מיד מזהה את הריח המיוחד של קלייר, אחריו חיפש שנים: ריח של שוקולד ממכר. הוא רק לא מקשר אותו ללילה ההוא.

ואז מתבהרת לו מלוא המציאות של חייו.

הספר הזה יכל להיות כל כך הרבה יותר, אבל ניבולי הפה והטינופת חסרת העכבות שיוצאת מהפה של גאווין, ילד בן 4, בכלל לא מצחיקה או משעשעת ומהר מאוד עלתה לי על העצבים.

גם קלייר היא לא העיפרון המחודד ביותר בקלמר, אבל לפחות אפשר לחוש אליה אמפטיה כשהיא נאבקת על פרנסת ילד בן 4 ועושה מאמצים לצאת מהמקום בו חייה שקועים.

קרטר הוא בחור טוב אבל החבר שלו דרו, פשוט בושה לאינטיליגנציה: כל מיני רמזים בוטים יותר או פחות ברמה עלובה ולא משעשעת בכלל. ממש עלבון שיחד עם ההתנהגות של גאווין, הופכת את הספר הזה לפרק ירוד במיוחד ולא מצחיק של סיטקום לא מוצלח.

2 כוכבים על הרעיון ועל הדמויות של קרטר וקלייר שהן דמויות של אנשים טובים אך אובדים באמצע הדרך ומצליחים לקבץ סביבם חבורת מטורפים מנבלי פה ומח.

Chocolate Lovers #1

---