​Please scroll down for an English review.

לאחר ל​​ידת בתה, קתרין, אנגלייה שחייה בפריז עם בן זוגה מר צפרדע, מרגישה חוסר שקט ואי מיצויי בחייה.

הגשמת חלומה לחיות בפריז כבר אינה מספיקה. עבודתה שיגרתית, ולאחר 8 שנים, הזוגיות עם מר צפרדע דועכת לשיגרה מדכדכת שבה מר צפרדע עסוק יותר בקריירה שלו מאשר בה ובבתם. גם השיגרה של האימהות לא מספקת לה את העיניין המיוחל.

בתקווה להכניס קצת עיניין לחייה ולפרוק את המועקות הרובצות עליה, היא מתחילה לכתוב בלוג תחת השם פטיט אנגלז בו היא מתעדת אירועים אישיים מחייה.

הבלוג המצליח צובר המון עוקבים וקוראים. קתרין  שנסחפת לעולם הבלוגים, ממנפת את הכתיבה בבלוג כדי להכניס עניין לחייה לרענון חיי החברה שלה. היא מתחילה להתכתב ולהיפגש עם אנשים שהכירה דרך הבלוג ואז היא נפגשת עם ג’יימס אחד העוקבים  ההדוקים שלה שאיתם היא מתכתבת ארוכות.

ג’יימס חיי בברטאן. הוא גרוש עם שתי בנות. והוא עוקב באדיקות אחר הבלוג של פטיט אנגלז. הפגישה עם ג’יימס ועצם העובדה שהוא מספק לה את כל מה שחסר בחיי הזוגיות שלה, מציתה את כל מה שהיה רדום בקתרין: החלומות על חיים בבית כפר צרפתי, בזוגיות חמה ואוהבת. 

קתרין נופלת שבי לחלום, ולמרות שנפגשה עם ג’יימס רק פעמיים או שלוש ולמרות המרחק בין פריז לבראטן מחליטה לעשות מעשה והופכת את חייה ואת חיי משפחתה כדי ללכת אחרי הלב.

הספר מתאר בדייקנות את תהליך שעובר בלוגר שמנהל בלוג אישי מצליח. את שלב האנונימיות המאפשר חשיפה מלאה. את האופן שבו הפופולאריות משנה את הכתיבה בבלוג והאופן שבו החשיפה הולכת ודועכת. את הצורך לספק את הקוראים ולהאכיל את המפלצת שגדלה למימדים בלתי נשלטים.

הסופרת מתארת את ההתמכרות לתשומת הלב והמעבר למציאות. שלב ההזדהות עם הדמות והקושי שבהיפרדות מהדמות המוצגת לקוראים בבלוג. 

והכי חשוב היא מתארת את התנפצות אשליית המלאות, האושר והשליטה בחיים שהכתיבה ותשומת הלב מייצרים. 

אין ספק שהדמות של קתרין מעצבנת אבל היא בעיקר אבודה בתוך אשליות וחלומות שלא מתממשים ומראש נדונו לכישלון. תוך כדי היא מתבגרת ומגיעה לבשלות רגשית ונפשית שלא היתה מגיעה אליהן ללא התהליך הזה.

באופן מפתיע, ביצוע האודיו שרכשתי בעברית, פשוט מצויין- הקריינית מבטאת את המילים בצרפתית כמו שצריך, היא לא מקרטעת ולא מלעלעת באמת אחד הטובים ביותר שיש להם להציע.

---

After the birth of her daughter, Catherine, an Englishwoman living in Paris with her partner, Mr. Frog, feels restlessness and a lack of fulfillment.

Fulfilling a dream of living in Paris is no longer enough. Her job is routine, and after eight years, her partnership with Mr. Frog fades into a depressing routine. Mr. Frog is busier with his career than with her and their daughter. Even the act of motherhood does not provide her with the longed-for attention.

In the hope of bringing some attention to her life and releasing the anguish that lies on her, she starts writing a blog under Petit Angels, in which she records personal events from her life.

A successful blog gains many followers and readers. Catherine, who drifts into the blogging world, leverages blog writing to inject interest into her life and refresh her social life. She begins to correspond and meet with people she met through the blog, and then she meets with James, one of her close followers with whom she has long Emails.

James lives in Brittany. He is divorced with two daughters and devoutly follows the Petit Angles blog. Catherine’s meeting with James and his providing her with everything missing in her married life ignite everything dormant in her: the dreams of living in a French country house in a warm and loving relationship.

Catherine falls into a dream, and despite meeting James only two or three times and the distance between Paris and Bratton, she decides to take action and turn her life and her family’s life around to follow her heart.

The book accurately describes the process a blogger who runs a successful personal blog goes through. The anonymity stage allows full disclosure. How popularity changes blog writing and exposure fades the need to satisfy the readers and feed the monster that has grown to uncontrollable dimensions.

The author describes the addiction to attention and the transition to reality—the stage of identification with the character and the difficulty in saying goodbye.

Most importantly, she describes the shattering of the illusion of completeness, happiness, and control over life that writing and paying attention produce.

There is no doubt that Catherine’s character is annoying, but she is mainly lost in illusions and dreams that don’t come true and are doomed to failure from the start. Ultimately, She matures and reaches emotional and mental maturity that she would not have achieved without this process.

Surprisingly, the performance of the audio I purchased in E-vrit is excellent – the narrator pronounces the words in French correctly, and she neither stutters nor slurs one of the best they have to offer.