סיפור המפגש התרבותי בין יהודים, ערבים ואנגלים על רקע נופיה של ירושלים המנדטורית, שלפני הקמת המדינה מובא לקורא דרך סיפורן של שתי משפחות: האחת ספרדיה – אמריליו,והשניה גרמנית- ברזל.
הסיפורים המשפחתיים נמסרים תוך ציון נקודות משמעותיות בהתפתחות החיכוך והמחלוקת בין יהודים לערבים.
אני אוהבת סיפורים משפחתיים ולמרות שאין עלילה רציפה אלא פשוט תיאור חייהן של הדמויות המרכזיות על רקע ירושלים ומאורעות השילטון הבריטי, מלחמת העולם השניה והתפתחות הסיכסוך היהודי ערבי, הכתיבה של שולמית הראבן מרווה. מעבירה ריחות, מראות, תחושות מבלי לגחוש לסנטימנטליות יתר.
הסיפור שאהבתי מכלל הסיפורים מתייחס לסעדה, שניהלה בית זונות וגוייסה לטובת ההגנה כך שמסרה לבעל חנות המכולת מידע על פשיטות עתידיות מתוכננות של הבריטים. והוא לא רק העביר את המידע לחברי ההגנה שהסתירו נשק, אלא תוך ניצול המידע שהגיע לידיו היה מזהיר את תושבי השכונה בסילסולים וגם גורף רווחים.
פכים קטנים של אורח חיים שנעלם.
סיפור אחר שאהבתי, הוא הסיפור על אליזבת אימו של ברזל, שהצליחה בעור שיניה לצאת מגרמניה ורוחה לא נישברה. כשבעלה לקח את הרכב המשותף בלי להודיע לה, היא הזמינה לו משטרה על גניבה בתואנה שהוא היה צריך להודיע לה.
אליזבת מספקת רגעים רבים של התמוגגות ושעשוע.
ספר נפלא ומומלץ לקריאה.
עיר ימים רבים/ שולמית הראבן
הוצאת עם עובד, 1972, 189 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
