For English review, please scroll down.
(או: זיכרון מתעתע שמתחיל חזק – אבל לא מצליח להישאר)
סודו של הצורף של אליה ברסלו הוא ספר עם התחלה מצוינת. באמת.
הבסיס כאן מעורר סקרנות: נער מתאהב באישה שמבוגרת ממנו בכ־20 שנה – מישהי בגיל של אמא שלו, מישהי שכל העיירה רואה בה "אישה מסומנת" כי החתן שלה עזב אותה ביום החופה.
הספר נע בין זמנים ובין דמויות. כתוב בטון מהורהר, שקט, כזה שמנסה ללטף את הקוראים עם תובנות על אהבה וזמן. בהווה המספר גבר בוגר שעזב את כפר הולדתו והיגר לניו יורק. שנים אחר כך, אותו נער – שכבר הפך לצורף מצליח – חוזר לעיירה, ונדרש להתמודד עם הזיכרונות, עם האהבה ההיא, ועם סוד שאולי לא היה באמת קבור כל השנים.
והאמת? זה היה יכול לעבוד.
אבל למרות כל המרכיבים הנכונים – סיפור אהבה אסורה, שברון לב, חזרה הביתה – משהו לא מתרומם.
הכתיבה אולי מדויקת, אבל המעברים בין הזמנים, בין הזיכרונות, בין הדמויות מרדדים את העוצמה הרגשית. סיפור האהבה שהיה אמור להיות מסעיר נשחק בין קפיצות הזמן, שברי זיכרון, והאיכות המעורפלת־חלומית של הסיפור.
ארבע בבוקר. סוף דצמבר.
אני כותב לעצמי עכשיו, בכתב יד קטן של צורף, בחדר ריק למחצה ששכרתי לא מזמן. מאחורי זגוגיות החלון השלג צונח ברכות על רחוב קלינטון, שבו כבר לא מתנגנת המוזיקה שכהן כתב עליה. אני כותב לעצמי. אין אף אחד אחר. אין עוד אף אחד, כי סליה איננה.
זו לא התרסקות, אבל זה ספר שמתחיל עם פוטנציאל — ומסיים כמו גפרור שכבה.
נשאר רק עשן קל של נוסטלגיה, בלי האש שיכלה להיות שם.
בשורה התחתונה?
סודו של הצורף רצה להיות סיפור על תשוקה, זיכרון ופשרה – אבל נותר בעיקר זיכרון עמום של מה שיכול היה להיות.
לא ספר רע, אבל רחוק מלהיות בלתי נשכח.
סודו של הצורף/ אליה ברסלו
הוצאת תשע נשמות, 2024, 178 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
(Or: A beguiling memory that starts strong – but doesn’t hold up)
The Goldsmith’s Secret by Elia Barceló begins with genuine promise. Really.
The premise is compelling: a teenage boy falls in love with a woman twenty years his senior – someone his mother’s age, someone the whole town has branded “damaged goods” after her fiancé abandoned her on their wedding day.
The novel shifts across periods and perspectives. It’s written in a quiet, contemplative tone, gently caressing the reader with musings on love and time.
In the present, the narrator is a grown man who left his small hometown for New York. Years later, now a successful goldsmith, he returns to that village and is forced to confront memories, a lost love, and a secret that may not have stayed buried after all.
And truly? It could’ve worked.
Despite all the right ingredients – forbidden love, heartbreak, a return home – something never quite takes flight.
The writing is elegant, but the shifts in time, the fragmented memories, and the hazy, almost dreamlike narrative style dull the emotional intensity.
The love story, meant to be sweeping, gets diluted between past and present and never fully grips the reader.
It’s not a crash and burn — but it is a book that begins with promise and ends like a match that fizzles out.
There’s a faint whiff of nostalgia, but not the fire that could’ve burned.
Bottom line?
The Goldsmith’s Secret wants to be a story about passion, memory, and compromise, but it ends up being a faded echo of what could have been.
Not a bad book. Just not one that stays with you.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
