“סאל” הוא רומן ביכורים מאת מיק קיטסון. בכתבה שפורסמה בגרדיאן, נכתב שהסופר, מורה לאנגלית, היה מתוסכל מהספרים שהופיעו בתוכנית הלימודים ולכן שאף להוציא ספר שהוא ירצה ללמד. נקודת פתיחה מעניינת שהקורא צריך לזכור כאשר הוא קורא את הספר האנושי, מכמיר לב וטורד מנוחה הזה. מה אותו מורה לאנגלית, ששאף להיות עיתונאי, ראה במשך שנותיו שהוביל אותו לכתוב ספר שרובו ככולו עוסק בהישרדותן של שתי בנות צעירות ובכישלון מערכות התמיכה בבריטניה להגן על ילדים שחיים בעוני ומצוקה עם הורים לא תפקודיים?

זהו סיפורן של שתי אחיות, סאל בת ה- 13 ופפה בת ה- 10 שגדלות בבית דיספונקציונלי. הן אחיות למחצה לאבות שונים שלא נמצאים בסביבה, אימן אלכוהליסטית לא תפקודית והחבר שלה, רוברט, הוא פושע שישב בכלא על עבירות גניבה בכרטיסי אשראי, סמים, אלימות ובהמשך יתברר גם כפדופיל מורשע.

כבר בשורות הראשונות של סיפור ההישרדות הזה, זורק הסופר את הקורא לתוך הקלחת המבעבעת: מסתבר שסאל רצחה את רוברט בכדי למנוע ממנו לממש את איומו “להיכנס לחדר של פפה”. הוא אומנם –

“לא התחיל להיכנס לחדש של פפה אז, אבל ידעתי שהוא יכנס לחדר בקרוב כי הוא אמר שזה מה שיעשה ופפה היתה בת עשר ובגיל הזה הוא התחיל איתי”.

סאל נערה אינטיליגנטית, היא מבינה שיש יותר משמץ באיומיו של רוברט ושהיא ואחותה חסרות הגנה. בכדי שלא יפרידו בינהן ובכדי שלא יאשימו את אמא שלהן לא ברצח ולא בהזנחה, היא במהלך שנה שלמה תיכננה את הבריחה שלהן ליערות סקוטלנד תוך שהיא צופה בסירטוני עשה זאת בעצמך ביוטיוב ומסתייעת במדריך הישרדות ובכישורי הגניבה שלה בכדי להיערך עם עזרים שיעזרו לשתיהן לעבור את התקופה.

“היו לי ארבע מלכודות מחוטי מתכת עם טבעות מוזהבות קטנות בקצה שיוצרות לולאות ועם פתיל ירוק מחובר ליתד עץ מחורצת. שמים אותן במסלולים שהארנבים עוברים בהם ומשאירים במשך הלילה. ראיתי שעושים את זה ביוטיוב באיזה אתר הישרדות. זה נראה קל והארנב היה מת כשחוזרים. אבל לא היה אכפת לי לתפוס אותו חי ולהרוג אותו. בחיים לא הרגתי ארנב. או משהו חוץ מרוברט.”

העלילה נעה בתנועות מדודות בין ההווה של הבנות בו הן עסוקות בהישרדות ועברן המטריד והדי מזוויע. דווקא בגלל העובדה שסאל לכאורה סובלת מניתוק ריגשי ופועלת מהצד השכלתני, הרגש מועצם ומהדהד בכל מילה ומעשה שלה.

בהווה הן פוגשות אנשים טובים שיסיעו להן, כמו אדם הסטודנט הבריטי שנראה להן סנוב, אבל הוא אדם טוב לב ונעים. ואינגריד, רופאה גרמניה שניצלה כילדה ע”י הכיבוש הרוסי במלחמת העולם השניה. אינגריד היא האנטיתזה לאימן של הבנות: כאישה ערירית החייה בטבע, היא אדם חזק, טוב לב שהחיים לא האירו לו פנים ורק הטבע מסב לה את השקט והשלווה שלהם היא נזקקה. מאחר שהיא היתה הניצולה היחידה ממשפחתה, היא גדלה במוסד תחת החינוך הסובייטי. היא למדה רפואה במזרח גרמניה, נישאה אך לא הצליחה להרות וללדת ילדים. בסופו של דבר ערקה אי אז בסוף שנות ה 70 ממזרח אירופה לאנגליה – בתקווה שבאנגליה היא תמצא את החופש שלה.

את החופש והשלווה האמיתיים היא מוצאת ביערות סקוטלנד. את האושר היא מוצאת בטיפול ובסיוע לבנות.

זהו הספר הראשון בהוצאת מירבל, בתרגום שי סנדיק המוכשר.

להבנתי מירבל רכשה את קטלוג הספרים של הוצאת לסה המופלאה, שלצערי נסגרה. אם זו הסנונית הראשונה, עולה בי התקווה שמירבל תלך בעקבות לסה ותביא לנו עוד בחירות נהדרות שיתורגמו לעברית.