נטל ההוכחה/ אילת שמיר

לצערי כפי שכבר ציינתי במהלך הקריאה, הספר אכזבה. הוא מתחכם, חסר אמירה אמיתית והגיבור שלו לא באמת מתעמת עם השדים החברתיים שלכאורה רודפים אותו.

ועל כך נאמר כריכה יפה עלילה ריקה.
אי אפשר לכתוב סקירה אמיתית על הספר מבלי לספיילר, לכן אם אתם מתכננים לקרוא את הספר, מומלץ להפסיק לקרוא את הסקירה שלי בנקודה הזו.

****אזהרת ספויילרים חמורה****

הספר עוסק בעורך דין חיפאי בינוני בשם רומנו. הוא יהודי שבשלהי גיל 50 מוצא עצמו גרוש, אחרי שאישתו הראתה לו את הדרך החוצה. הוא מתגורר בדירה קטנה שכורה ליד גן החיות בחיפה, עובד כשותף, לא בכיר במשרד עורכי דין ועסוק בשאלות על חיו.

הספר נפתח באקט אוננות שנכשל, סימן לבאות. רומנו שבמהלך הספר עסוק ומתעסק עם עצמו, גופו וחרמנותו, מנסה למצוא פורקן וסיפוק מיני, אבל גם הסבר ופרשנות לחייו הריקים נכשל פעם אחר פעם לספק את ההסבר. אל דאגה, בתחום הפורקן המיני הוא יצליח למצוא לעצמו פורקן כזה או אחר אף על פי שהרפתקאותיו בתחום הזה גובלות בהזיה מטורפת שמתרחשת לבן 16 ולא לבן 60.

רומנו מתגייס לסייע למי שהיה נגר הבית הערבי שלו ושל גרושתו. במהלך שנות נישואיו, בנה לו ולאישתו את המטבח, חדר השינה, הסלון ואף את
שולחן פינת האוכל שעליו מידי פעם עדין מפנטז אדון עורך הדין. וזיכרונות אלה ממריצים אותו לסייע למי שהוא מכיר תודה ורואה עצמו כבעל חוב.

הנגר נחשב לאדם שקט וצנוע, ידוע כאיש מקצוע יחד עם זאת בהתקף זעם חבט במוחו של אחד מלקוחותיו. הוא עצור בבית כלא קישון ואין לאף אדם גישה אליו, גם לא לעורך דינו.

עלילת הסיפור נמתחת על פני שבוע ימים בהם רומנו מתגייס לסייע לנגר, פרו בונו ומנסה לעמוד על טיב האירועים שהובילו למעצר ולעובדה שלא יוכל לפגוש את הלקוח שלו.

לו הסופרת היתה נשארת במישור העלילתי הזה ופורסת לפני הקורא את נסיבות האירועים, הדבר היה מועיל לספר ומייצר עלילה אמינה יותר. אבל הסופרת בוחרת במהלך לולייני, לשטוח את הנסיבות תוך שהיא מגלה את עברו של הנגר הערבי הנעלם, מתוך קטעי יומן שכביכול נכתבו בהיותו עציר ביטחוני שנחקר במתקני אחד מהגופים הביטחוניים בשל העובדה שהעביר נפצים לחברי חוליית מפגעים. הנגר נאלץ לכתוב את המחברת בעברית בשל הסבר מפוקפק כזה או אחר ובדרך תמוהה ומפוקפקת עוד יותר, מחברת היומן מגיעה לידיו של רומנו וקטעים ממנה משולבים בעלילת הספר.

על העובדה שהנגר הערבי נאלץ לכתוב את יומנו בעברית, כבר העיר יונתן דה שליט, שכתב סקירה על הספר. כבוגר של גופים ביטחוניים, הוא בוודאי יותר מוסמך ממני לכתוב על אמינות הפרטים שצויינו במחברת הזו ובסרט שיגיע לידיו של רומנו בדיסק און קי, בדרך לא דרך. בין השורות ניתן להבין את הפיקפוק שהוא מביע ואת חוסר שביעות רצונו מהחורים בעלילה ביחוד בבחירת השמות של חלק מהדמויות.

אבל זו לא הבעיה המרכזית בספר. הבעיה העיקרית בספר הוא הרצון של הסופרת לדחוף לקוראים בגרון את מישנתה בדבר המציאות הפתלתלה שבה אנו חיים ובה מענים עצירים ביטחוניים.

נושא עינויים של עצירים ביטחוניים הוא נושא יותר מראוי לדיון בחברה הישראלית ולא רק בהקשרים של מעצרי פלסטינאים או ערבים. נושא שאין בו דיון אמיתי בשל האמוציות שהוא גורר כמו כל דיון ביטחוני שבסופו מגיעים לדרך ללא מוצא.

אבל הסופרת בזילזול באינטיליגנציה של הקוראים מבשלת מעין עלילה שבה היא תוחבת ודוחפת את כל הדעות הסטראוטיפיות שהצליחה לאסוף בין אם ע"י צפייה בסרטים ובין אם ע"י ראיונות עם אנשים אמיתיים והופכת את התיאור לפארסה מגוחכת שמרחיקה את הקורא מהדילמות האמיתיות שנמצאות בלב הסיפור. המפגש המחודש שבין חוקר לנחקר והלגיטימיות שבחקירות עצירים בעינויים.

לכל זה לא עוזרת העובדה שדמותו של רומנו מצטיירת כדמות עלובה, שהחיים שחקו, שעוסקת יותר בבעיות הזיקפה והשיגולים שלו כאלגוריה לחיו האומללים והמסכנים. ולכך גם לא עוזרת העובדה שהקורא לא זוכה לשמוע פעם אחת את האמת מפי האתון. לא רומנו, ולא הקורא פוגשים בנגר העצור. דמותו מרחפת כצל על העלילה וכך בעצם לא נשמע קולו האמיתי. לאורך כל הספר הדמות של רומנו עסוקה בבריחה ובמדיניות ההבלגה ששתיהן תכונות שלא הייתי רוצה אצל עורך דין שמייצג אותי, גם בחינם.

מעבר לכל אלה, גם הטוויסט שמופיע בסוף הספר, הזוי מטופש ונתפר בחופזה. לא ברור מדוע דווקא בילאל, הילד המפגר וחסר יכולת הדיבור וההבנה ינקום את נקמת אביו במיכה אבו עלי החוקר. כדי לנקום צריכים איזו שהיא מודעות והבנה בסיסית, צריכים את רגש הבושה החורך, תכונות שאין לבילאל. בנוסף, לא ברור מדוע דווקא פרט זה מוביל את רומנו להבנה שהוא ניצב בפני משימה בלתי אפשרית מבחינתו.

סקירות שקראתי ברשת היו מאוד זהירות ביחס לספר ואפילו קראתי סקירה מתפעמת של קלדרון (שהוא מודה שהוא מושפע מהיכרותו עם הסופרת) יש משהו שואב בכתיבה של איילת שמיר, מאידך יש בכתיבה הזו תרמית, פיתוי מתעתע שמזכיר מאוד את הכריכה היפה העוטפת עלילה ריקה. מבחינתי הסופרת לא עמדה בנטל ההוכחה.

🤞 קבלו מייל מרוכז אחת לשבוע!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.


לגלות עוד מהאתר Sivi's Books

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

author avatar
sivi
אמא במשרה מלאה ואשת קריירה, תולעת ספרים היסטרית וצלמת בצוק העיתים. דעתנית וחובבת פוליטיקה ופילוסופיה. שואפת להגיע לירח ומקווה שזה יקרה לפני שהירח יגיע אלינו. אני מאחלת לקוראי הבלוג נסיעה נעימה!
🗂️ קטגוריות:

השאר תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

Scroll to Top

לגלות עוד מהאתר Sivi's Books

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא