למעשה הספר הזה חותם את מה שהיה אמור להיות הטרילוגיה. הסופרת מספקת בו סגירה עם מבט לעתיד של קולטון וריילי.

כמובן שזה ה ever after שלהם.

וככזה יש בו גילויי מלא והשלמה עם העבר של קולטון (שהוא מזעזע ביותר) ויש בו מספר פיקים שבשלב מסויים ברור שהם לא מובילים לשום מקום אלא חזרה לזרועות אחד של השני.

גם ברוך השם בספר הזה הם לא משתגלים כל עמוד שני, אם כי לא חסר תיאורי סקס פורנוגרפיים.

הספר רווי במילה פאק על הטיותיה. לא יודעת כמה פעמים המילה ונגזרותיה נאמרות אבל הן יכולות להופיע פעמיים שלוש במשפט.

יחד עם זאת בספר הזה ישנה סצנה משובחת ומורידה דמעות של השיחה בין קולטון ואנדי, האב המאמץ של קולטון. זו לא ספרות מופת אבל הפרק של השיחה בינהם הורס ושובר לב. רק בשביל הסצנה הזו היה שווה לקרוא את כל הספר השלישי.

אני לא יודעת אם אקרא את הרביעי. אני שלמה עם הסיום שהסופרת העניקה ואני חושבת שיותר מידי מתוק גם יכול לגרום בחילה. גם ככה הדמות של ריילי היא מלאך מושלם, ממש פלורנס נייטנג’ל, מה שלאורך הקריאה די הפריע לי:

היא מתמודדת עם השגיונות של קולטון גם כשהוא משפיל אותה וזורק אותה ופעם אחר פעם חוזרת אליו.

היא מתמודדת עם האקסיות הביצ’יות של קולטון בלי להניד עפעף.

היא מתמודדת עם העבר של קולטון.

בקיצור מושלמת ודי לא אנושית. לעומתה קולטון זה שדה מוקשים פעילים שלא מפסיקים להתפוצץ.

גם יש המון אלמנטים מחמישים גוונים של אפור שהסופרת לקחה ופיתחה לפעמים לקחה לאקסטרים מזוויע. כך שזהו את הרביעי אקרא בעתיד אם יבוא לי, כשארגיש שאני צריכה משהו כזה.

Driven#3

לדף הסידרה –

Driven Series