בדרך כלל אני אוהבת את היצירות שכתב בולגקוב, יש בו אירוניה ואפילו הייתי אומרת ביקורת עטופה בהומור מעודן ומשעשע.

אבל ליצירה הזאת ממש לא התחברתי.

האירועים שתוקפים את הגיבור, גם אם אפשריים במשטר הסובייטי, גם אם מקורם בביקורת (מוצדקת אני מניחה) על שרירותיות ואוטם ליבו של המשטר שמוריד אדם מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, לא שיעשעו אותי על אף היותן אבסורדיות והזויות עד כדי טימטום חושים.

הסופר מעביר את החבר קוֹרוֹטקוֹב, סידרת חינוך שניתן לסכם אותה בתיאור, עינויים הולכים ומקצינים על לא עוול בכפו עד הסוף האפשרי היחידי.

אותי זה לא שיעשע, לא הצחיק ובעיקר תיסכל כי את המסר מבינים כבר באירוע הראשון וציפיתי למשהו אחר.

ריזרב 6#

דף הסידרה –

ריזרב