מוריס הוא סיפור חניכה והתבגרות של נער המגלה את מניותו בתקופות אפלות בהן קשרים חד מיניים היו אסורים ונחשבו סטייה.

ברגישות מתאר פורסטר את הצמיחה והגילויים המיניים של מוריס, שיכל להיות בן דמותו של הסופר, אבל הוא לא (כפי שמעיד הסופר באחרית הדבר שבה כתב כי ניסה ליצור את דמותו של מוריס עד כמה שיכל שונה ממה שהוא רואה את עצמו).

הקורא מלווה את מוריס משנות נערותו ועד בגרותו בתהליכים שהוא עובר בדרך למימוש העצמי.

מוריס שנולד למשפחה עשירה מקבל את התנאים האופטימליים להצליח ולשגשג ולהגשים את עצמו: אביו נפטר כך שאין מי שיחסום את ההתפתחות האישית שלו. אימו מעלימה עין מכל מעשה והתנהגות של מוריס שאינה קונפורמיסטית. אחיותיו מחרישות ביחס לכל התנהגות בוטה שלו.

יחד עם זאת ולמרות זאת דרכו אינה סוגה בשושנים:

הסבל והכאב שבגילוי, תוך שהוא נאלץ להתמודד עם הסתרה והכחשה של הסובבים אותו וביחוד מי שנחשב לאהובו ש”התפכח” מה”שדים” האפלים ונישא לאישה. השפלות ואכזבות קשות מנשוא כולל טיפולי ההמרה בהיפנוזה שנכשלו להפוך אותו ל”גבר רגיל” וההשלמה שמולידה את האושר.

כפי שפורסטר עצמו כתב באחרית הדבר, היה חשוב לו שיהיה סוף טוב למוריס ובד בבד הוא מתאר את ההידרדרות באופן שבו הוא מטפל בדמות של קלייב שמוותרת על הגאולה הכרוכה בשיחרור הנשמה רק כדי להשיג מקובלות חברתית.

פורסטר התלבט ולא פירסם את הספר למרות שהחל וסיים את הכתיבתו ב- 1913 – 1914 וערך בו תיקונים עד שנות ה 60 המוקדמות של המאה ה- 20. הספר פורסם לאחר מותו מאחר שהוא לא ראה דרך לפרסם את הספר.