Please scroll down for an English review.
מוזיקה לסוף טוב הוא מסוג הספרים שמחזירים את האמונה בטוב לב.
רומן שמצליח להיות גם שנון, גם מרפא, וגם גורם לצחוק בקול רם בפרקים שבהם הייתי אמורה לבכות.
גיבורת הספר, סלואן, לא באמת חיה מאז שאיבדה את בן זוגה לפני שנתיים. היא נושמת, מתפקדת, אבל החיים שלה במצב “השהיה”. ואז, יום אחד, כלב שובב קופץ לתוך המכונית שלה ויחד איתו נכנס לעולמה גם הבעלים שלו, זמר בשם ג’ייסון.
מה שמתחיל כחלופת הודעות תמימה הופך מהר מאוד לשיחות ארוכות, פלירטוטים, ולתחושה שהחיים אולי עוד יכולים לנגן מנגינה אחרת. אבל ג’ייסון הוא כוכב עולה בעולם המוזיקה, ויחד עם הזוהר מגיעים גם המרחק, הלחץ, והפחד שהלב של סלואן לא ישרוד עוד שבר.
הקסם של חימנז הוא ביכולת שלה לשלב הומור ורגישות בלי לאבד לרגע את האמינות.
הדיאלוגים בין סלואן לג’ייסון כתובים בקצב מדויק, שנון ואנושי. השיחות שלהם נשמעות כמו משהו שכולנו היינו רוצים לחוות. קלילות שמחביאה עומק, צחוק שמכסה על פצע.
הלוואי על כולנו חברה כמו קריסטן, אומנם הכנות שלה ברוטלית, אבל גם קורעת מצחוק.
זה ספר על הזדמנות שניה לאהבה, אבל גם על החלמה מאובדן ועל אפשרות של חיים שניים. על הרגע שבו מפסיקים לשרוד ומתחילים שוב להרגיש.
יש בו סצנות גרמו לי לחייך כמו משוגעת, לצד רגעים שבא לי פשוט לחבק את סלואן ולהגיד לה "תנשמי, זה רק פחד ישן שמתחפש לעתיד".
ומעל הכול זה ספר עם לב ענק. חימנז מזכירה שהומור לא מבטל כאב, אלא מאפשר לשרוד אותו.
זה רומן שמסתיים כמו שיר טוב: בתחושת חמימות שקטה שעושה נעים בלב, כמו לשמוע מנגינה מוכרת שלא רוצים שתיגמר.
מוזיקה לסוף טוב/ אבי חימנז
הוצאת ונוס, 2023, 373 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The Friend Zone #2
The Happy Ever After Playlist is one of those rare novels that restore your faith in kindness.
A romantic comedy that’s both sharp and healing, managing to make you laugh out loud in the very moments you’re supposed to cry.
Sloan hasn’t really lived since losing her fiancé two years ago. She breathes, she functions, but her life is on pause. Then, one day, a mischievous dog jumps into her car, and with him comes his owner, a musician named Jason.
What begins as a light exchange of messages quickly turns into long conversations, teasing, and the growing feeling that maybe life can still play a new tune. But Jason is a rising star, and with fame comes distance, pressure, and the fear that Sloan’s heart won’t survive another break.
Jimenez’s magic lies in her balance of humor and vulnerability without ever losing authenticity. The dialogue between Sloan and Jason flows effortlessly, witty, honest, and emotionally alive. Their connection feels like something we’d all like to experience: laughter that hides pain, lightness that carries depth.
And let’s not forget Kristen brutally honest, hilarious, and the kind of friend you wish you had on speed dial.
This is a story about second chances, but also about healing from loss and daring to feel again. Some moments’ll make you smile like a fool, and others that’ll make you want to hug Sloan and whisper, “Breathe, it’s just an old fear pretending to be the future.”
Above all, this is a book with a huge heart. Jimenez reminds us that humor doesn’t erase pain; it helps us survive it.
Like a good song, the novel ends not with fireworks but with quiet warmth, the kind that lingers, like a melody you don’t want to fade away.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
