ספר נוסף בפירסומים המשותפים של ניסים משעל ומיכאל בר זהר, שעוסקים בגילויים על מבצעי המוסד.

הפעם, הספר עוסק בנשים ובחלקן במבצעים החשאיים.

הפרקים מסודרים כרונולוגית, משנותיה המוקדמות של המדינה וכוללים תתי פרקים שעוסקים בסוכנות שפעלו באותה התקופה.

מעבר לתיאור המבצעים בהן היו שותפות הנשים, הספר מצייר גם את התפתחות השתלבותן של נשים בפעילות המוסד ואת שינויי התפיסה בתוך המוסד ביחס לתפקידן.

לצערי, הספר פחות מעניין, גם כי חלקו הוא מיחזור של ספרם “המוסד, המבצעים הגדולים” שלמעשה מתואר מהזווית הנשית, וגם בגלל אופי הפעילות שהמחברים בוחרים להביא וסיגנון הכתיבה. אולי לא התקבלו אישורים של הצנזורה כי להבנתי המחברים נפגשו וראיינו לוחמות.

יוצאי דופן מספר פרקים שעוסקים בסילביה רפאל, באריקה צ’יימברס, ביעל מן (שטיינר) ובלירון (זהותה האמיתית טרם נחשפה) שבהן ניכר שהמחברים הגיעו עם “אש בעיניים” תוך שהם מביאים לסיפור את הנופך המותח והדרמטי שהיה אופייני לספרם על מבצעי המוסד. הם גם נתנו מקום של כבוד לעליזה מגן, שהגיעה לדרגה הגבוהה ביותר שאישה הצליחה להגיע אליה- משנה לראש המוסד.

דבר נוסף שהפריע לי, שהם פחות שמים דגש על הקושי של נשים להשתלב באירגון ובפעילות שהם במהותם היו על טהרת הגברים. מן הסתם קיימים קשיים כאלה במיוחד לנשים נשואות ובמיוחד במדינות שהאיסלם שולט בהן ולמרות זאת התיאורים בספר מציגים ממש אוטופיה.

גם בגיזרת היחס השווה לנשים נראה שהמחברים לבשו משקפיים ורודים. יתכן שהמצב באירגון מתקדם יותר ביחס לאירגונים ממשלתיים וגם בייחס לאירגונים פרטיים, אבל מקריאת כתבות באינטרנט של ראיונות שנערכו עם לוחמות נראה שהן גם נתקלו בתיקרת זכוכית או ביחס שונה – גם אם לא מפלה – ביחס לגברים.

בשנים האחרונות, נחשף סיפורן האישי של יותר ויותר לוחמות. בניגוד לגברים שפרשו מהשירות והתראיינו בתקשורת, כתבו ספרים והעבירו הרצאות, נשים לוחמות לא התפרסמו. גם מגמה זו עוברת שינוי איטי.

הספר מומלץ כמנוף לקריאת המשך וחיטוט קצר באינטרנט יעלה הרבה חומרים מעניינים.

אני מצרפת כאן את הפרק ששודר על עליזה מגן והוא נמצא ביוטיוב. וישנה גם כתבה במבט על יהודית נסיהו שהשתתפה במבצע לכידת אייכמן ואת סיפורה המלא.