לאהוב בדרכי הוא ספר שמתחיל מהבטחה גדולה אך מהר מאוד נגרר למעגלים שחוזרים על עצמם. הטרגדיה שבלב העלילה נסחטת עד תום, והמתח הרגשי לא מצליח להתפתח. מצאתי את עצמי קוראת בסבלנות הולכת ואוזלת, עד שלבסוף הגעתי לסיום בתחושת הקלה. מבחינתי הספר נע בין 2.5 ל־3 כוכבים, והחיזוק היחיד הגיע מהדמות של ג’וש, שהייתה בעיניי עוגן משמעותי.
הגיבורה, אמרסון הארט, גדלה במשפחה דיספונקציונלית ומגיל צעיר חיה בתחושת דחייה. אירוע טראגי בגיל 18 מלווה אותה חמש שנים קדימה, עד שהיא פוגשת את ג’וש, שמנסה לשכנע אותה לחזור אל האמנות שהייתה חלק בלתי נפרד מחייה.
הספר נע קדימה ואחורה בין עבר להווה, אך אמרסון לא מצליחה להשתחרר. במקום התקדמות משותפת עם ג’וש, העלילה מתעקשת להעמיד אותם ככוחות מנוגדים, משיכה מול דחייה, עד שברגע מסוים זה כבר מאבד מהכוח שלו והופך למתיש.
יחד עם זאת, הפרק האחרון היה מוצלח במיוחד והעניק תחושה של סגירת מעגל. חבל שהספר כולו לא שמר על אותו קצב ודיוק.
לאהוב בדרכי/ קייט סטאריט
הוצאת ונוס, 2020, 302 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
