הספר הזה היה יכול להיות כל כך הרבה יותר טוב אם מישהו היה טורח לערוך אותו כמו שצריך ולהוריד לפחות 30% ממנו. הדרוג שלו הוא 2 כוכבים עד 2.5 כשיש חלקים טובים בספר אבל ישנם הרבה יותר חלקים שהייתי פשוט מוחקת.
סטלה חשבה שהיא באמת אוהבת את בעלה דון. אבל מהר מאוד הדברים החלו להשתבש. לאחר שהיא יולדת את בתה דיאנה, דון מתרחק ממנה עד שהיא תופסת אותו עם חברתה הטובה. סטלה יודעת שיהיה לה קשה ביותר בקרב המשמורת והגירושים לכן בהחלטה של רגע היא נמלטת מבעלה העשיר כקורח עם בתם.
היא מגיעה לאילת, שם היא מתחילה לעבוד בחנות ספרים של בן. בן עצמו סבל מטרגדיה קשה בחייו והגיע לאילת בניסיון לשקם את חייו. המפגשים הראשונים בין בן לסטלה צורמים אבל אחרי תקופה של עבודה משותפת הם מתקרבים והופכים לנאהבים.
ואז דון חוזר לתמונה והעלילה הולכת לפח הזבל ומתדרדרת מפרק לפרק.
לא אתאר כאן את שלל האירועים המבישים, ההזויים והמיותרים שהסופרת בוחרת לציין בפני הקוראים כקו העיקרי של העלילה. תקראו לבד ותתביישו יחד איתי. מישהו היה צריך להעיר לסופרת שלא יתכן בשום עולם נורמאלי ושבו חוקי הסטטיסטיקה עובדים שכל מצבור האירועים המבזה והמביש הזה יקרה לגיבורה האומללה ויתרה מכך, שגם אם כל האירועים האלה היו קורים באיזה עולם זר ומוזר לגיבורה אחת, לא יתכן שהגיבורה תבחר לנהוג באופנים המטומטמים עד מפגרים שבהם הגיבורה של הספר בחרה.
אבל מה שבאמת הפריע לי, שכל אירוע או מפגש בין בן לסטלה מתואר בפרקים המתחלפים מזווית הראיה של סטלה ומזווית הראיה של בן. נבצר מבינתי מדוע אני כקוראת צריכה לקרוא כל סצנה פעמיים. זה היה יכול להיות נחמד בסצנות מסויימות אבל הדבר חוזר לאורך הספר ופשוט גרם לי לדפדף על לפחות שליש ממנו.
הבנתי את המוטיבציה של הסופרת בחלק מהאירועים שהיא מתארת; היא מבקשת לתאר מערכת יחסים משפחתית הרסנית, כוחנית ולא שקולה. במקום היא מגיעה למקומות שהם פשוט מגוחכים ומיותרים. הבנתי את הבחירות שהיא עשתה עבור הגיבורה – לפחות בחלק מהמקרים היה ברור שהאינסטינקט האימהי יוביל אותה לבחור בדרך שנראית לגיטימת. אבל הספר ככלל הוא יותר מידי מהכל ופחות מידי מהדברים החשובים באמת.
לאהוב את סטלה/ אורית פטקין
הוצאת יהלומים, 2019, 376 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
