מהיילדות, טייט וקמדן צמודים. היא טום בוי, חובבת איגרוף ואומנויות לחימה, הוא חלומו להיות מתאבק בליגה.
בגיל 18 טייט עוזבת ללימודים באוניברסיטה ושוברת את ליבו של קמדן. עתה, 4 שנים אחרי, טייט חוזרת לשיקגו, כדי להגשים את חלומה להיות מתאבקת מקצועית ולהחזיר את קמדן לחייה.
אבל הוא עבר טראומה קשה בשנים האלה, הוא לא מסוגל להתאבק יותר והוא שונא את טייט שעזבה כך ושברה את נשמתו.
היה לי קשה להתחבר לספר ולדמויות. אני לא יכולה למצוא שום דבר נשי או סקסי בהתאבקות נשים ועצם העובדה שהדמות הראשית, טייט, בלונדינית עם עיניים ירוקות לא סייע לי לבלוע את הצפרדע הזו.
הסיפור נע בין העבר, ילדותם והתבגרותם של טייט וקמדן להווה בו קמדן גבר שבור וטייט נלחמת להציל את משפחתה ולהיכנס לליגה. אני חייבת לציין שההסבר של טייט לעזיבה ולאופן שבו התנתקה מקמדן די סתמי ולא משכנע.
מעבר לזה, היו כל מיני חריקות בקו העלילה של מערכת היחסים בין טייט לקמדן והן הפריעו לי, כמו העובדה הזניחה שהם מקיימים מין לא מוגן אחרי שלאורך כל הספר הסופרת טורחת להדגיש שקמדן הטביע את יגונו בנשים רבות שחלפו במיטתו.
דבר נוסף שהפריע לי שהם שניהם אוהבים סקס שיש בו אלימות וכאב מסויימים אבל בתחילה לא נראה בכלל שהם מגיעים לרמת אינטימיות כזו שמאפשרת סקס כזה או שיש להם איזה שהם כללים במפגשים בינהם.
בשלב מסויים בעלילה קמדן משלים עם חזרתה של טייט לחייו. ההשלמה הזו היא ממש כמו קפיצת אמונה קטנה ולא מנומקת. משינאה תהומית הוא עובר לאהבה חורכת ושתלטנית ואין באמצע אפילו פעימה אחת לנשימה.
בשולי העלילה, הספר עוסק בקרבות מחתרתיים ובסיכון העצום שיש בהם, אבל גם זה לא הצליח לגרום לי לתת לספר הזה יותר משלושה כוכבים.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
