יש ספרים שמניחים על השולחן נושאים טעונים ורלוונטיים, ובכל זאת משהו בהם לא נדלק. כאילו אין אהבה בעולם הוא בדיוק כזה.
נילי מתמודדת עם פרידה מהעולם שהיא מכירה: אב גוסס, זוגיות שמתרסקת תחת תהליך התחזקות דתי של בן הזוג, וחשש הולך וגובר בנוגע לילד שמפגין קשיי קשב וספק סימנים על הספקטרום. מקום אחד בחיים נשמט, ובלי לשים לב, גם השני מתערער.
בתוך כל זה חוזר לתמונה בן זוג נעורים, כמעט במקרה, ופותח את תיבת הזיכרון. נילי נעה בין אבל אישי, געגוע לנעורים, וניסיון להבין איך ממשיכים מהמקום שבו כל מה שידעת על עצמך נסדק.
יש פה חומרי גלם מצוינים לספר עוצמתי: זיכרון, זהות, דת, זוגיות שנשחקת, אימהות מפוחדת, בדידות.
אבל בפועל, הרגשתי שאני קוראת סיפור שמדבר על סערה בלי ממש לגעת בה. יותר מדי תיאורי שגרה, פחות מדי עומק רגשי. יותר "עשיתי קפה והערתי את הילד", פחות "מה זה עשה לי בנפש".
הספר עובר מעל נושאים גדולים במקום להעמיק בהם; כאילו יש ניסיון לגעת בכאב בלי להודות בו באמת. נותר קול שטוח יחסית, וכדי שאני אזדהה באמת עם מסע רגשי, אני צריכה להרגיש דם מתחת לעור, לא רק רשימת פעולות יומיומיות.
בקיצור: פוטנציאל היה.
התרגשות? פחות.
לא ספר רע, פשוט כזה שלא מצליח להצית.
כאילו אין אהבה בעולם/ אלה מאיר שמואלי
הוצאת שתיים, 2021, 237 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
