סיפורן של שלוש חברות: עטרה, דמסקי ולוטם בעיר הגדולה.

עטרה, אשת עסקים גרושה וחד הורית ש”היגרה” מעיר דרומית וממשפחה מרוקאית מסורתית ומכובדת אל העיר הגדולה תל אביב. בעיר הגדולה היא מצליחה מעל ומעבר למשוער, היא נישאת, מביאה 2 ילדים ומקימה עסק יח”צנות גדול ומכניס כסף. וכפי שהיא מצליחה ומשגשגת ככה היא נופלת בגדול כאשר היא מקימה סטרטאפ שצובר הפסדים של מאות אלפי שקלים והיא מסרבת לסגור אותו בגלל “מה שיגידו עליה”.

לוטם, בת למשפחה עשירה שנישאה לאיש צבא ומאז, כ- 20 שנה מגשימה את עצמה כאשת בית.

ודמסקי – רונית אמסטרדמסקי, נצר למשפחה עשירה ההוללת שבחבורה מצטיירת כמקבילה של עטרה אבל לא בדיוק כי היא הגיעה מרקע הרבה יותר מרופד וללא הבעיות החברתיות והתפיסתיות שיש לעטרה.

הספר נע בין אפיזודות הפרטיות מחייהן של שלושת החברות, הקירבה, האהבה, הגברים שנכנסים ויוצאים מחייהן של עטרה ושל רונית אמסטרדמסקי והקשר של עטרה לילדיה ולמשפחתה המרוקאית המסורתית ובין אפיזודות כלליות שמנסות להעביר מוסר השכל לגבי החיים.

הספר נחמד, לא יותר מזה.

לפרקים לא יכלתי לסבול את הדמות של עטרה. למרות שהיא בולדוזר, אישה חזקה שגם יודעת להניע דברים, היא מתנהלת ברוב הזמן מתוך יוהרה ומתוך חוסר ראיה כללית ואמיתית של המציאות ולא בגלל “החשומה” – המה יגידו – אלא בגלל שיש טיפוסים כאלה שצריכים לקבל זבנג על הראש וליפול עמוק בכדי לקבל פרספקטיבה ולקבל קצת מנת צניעות. החשומה היא רק ההסבר שהיא מוכרת לעצמה ולסובבים אותה למניעים שלה.

אז כן היו קטעים שנהנתי מהכתיבה השנונה אבל לא הרגשתי שהוא יותר מזה.