Please scroll down for an English review.
ברי ונייתן חברים מילדות. במשך שנים הם מאוהבים בסתר אחד בשניה ומפחדים שגילויי אהבה יהרסו את החברות העמוקה שבינהם. הפחד שלהם אינו מופרך –
שנים לפני כן, ברי עברה תאונת דרכים שניפצה את כל חלומותיה; היא נאלצה לחשב מסלול מחדש ובמקום להיות רקדנית מקצועית, היא בחרה להקים סטודיו ללימודי בלט, שבו היא מלמדת ילדות ונערות מהשכבות המוחלשות.
מסיבותיה שלה (שיתבררו בהמלך הספר), בתקופ השיקום וההלמה שלה, ברי ניתקה את הקשר עם נייתן. לאחר מספר שנים הם נפגשים במקרה, כאשר נייתן כבר שחקן פוטבול מפורסם ואהוד, והם מחדשים את החברות בינהם.
נייתן תמיד היה מאוהב בברי. אבל הוא יעשה הכל כדי שהיא לא תצא שוב מחייו.
ברי שמאמינה שנייתן מעוניין רק בחברות איתה, מאמינה שהוא לא מרגיש כמוהה. בכדי להימנע ממצב שבו נייתן מרגיש מחוייב להענות לברי ובכדי לשמר את הסטטוס קוו בינהם, ברי מצהירה בכל הזדמנות, שנייתן הוא כמו אח בשבילה. ההכרזות הללו מחזקות אצל נייתן את ההרגשה שברי אינה מעוניינת בקשר זוגי איתו.
ערב אחד כשנייתן וברי יוצאים לחגוג עם חברי הקבוצה, ברי משתכרת ומשחררת את חרצובות לשונה. בעודה שיכורה ללא הבחנה, היא שופכת את ליבה בפני זרה בשירותים של המסעדה. היא טורחת לידע את הזרה, שנייתן הוא גבר מושלם, הוא אינו סובל מבעיות אימפוטנציה והיא היתה רוצה למחוק את כל הנשים בחייו.
האישה שמזהה את הפוטנציאל הגלום בשיכורה הפטפטנית ואז היבבנית, מצלמת סירטונים של הוידוי של ברי ומעלה אותם לאתר חדשות הרכילות.
הסירטונים הופכים ויראליים. אשת יחסי הציבור של נייתן מציעה להם לנצל את המומנטום ומציעה להם לחתום על חוזה פרסום שיכניס לברי את הכסף שהיא נזקקת לו.
וכך נייתן וברי מתחילים לצאת כזוג במערכת יחסים.
נייתן שמקווה שהתקופה הזו תראה לברי שהם יכולים להיות יותר מחברים טובים, מגבש אסטרטגיית כיבוש עם חבריו לקבוצה. הם מתכנסים ומכינים רשימת רעיונות אותה נייתן אמור לממש בכדי לכבוש את ליבה של ברי.
אהבתי את הספר, נייתן וברי חמודים ברמות מטופשות והחברים של נייתן הורסים.
יחד עם זאת הספר די נמרח ביחס לתכנים שבו ומאידך אין בו סצנת סקס אחת לרפואה. נעזוב סקס, נשיקה לוהטת אחת וזהו? הדבר הזה הפריע לי, כי נייתן וברי צעירים, מאוהבים ונמשכים אחד לשניה ובכל זאת כלום? כאילו מדבר סהרה לוהט יותר ממה שהסופרת חושפת לפני הקוראים.
המגמה הזו של הסופרים האמריקאים, להימנע מתאורי סקס, תשוקה ואינטימיות, מטרידה. אני לא מוטרדת מהיעדר תיאורי הסקס, אלא מהעובדה שזו עוד מגמה שמצטרפת למגמות תרבותיות נוספות שמעקרות את התרבות והחיים ונועדו לנקות את השפה, הסביבה ובעיקרון את החיים מכל רגש ותחושה או כל ביטוי שלהם.
הדור שגדל בסביבה סטרילית הן מבחינה לשונית והן מבחינה רעיונית, הוא דור שמרני ומקובע שלטעמי היכולת שלו להניע את העתיד אפסית. הדבר משול בעיניי לילדים שלא נחשפים למחלות ילדות, מערכת החיסון שלהם נחלשת ומתמוטטת כשהיא פוגשת את הוירוס הקטן ביותר. באותו האופן הדור הזה לא נחשף למגוון אפשרויות ביטוי של רגש. נהפוך הוא, הוא מקבל מסר שמלמד אותם שסקס הוא משהו שלא מדברים עליו. שצריך להסתיר אותו. גילויי אינטימיות גופנית, הם משהו שצריך להחביא.
זה לא טבעי ולא נורמאלי.
מאידך, ישנן את הסופרות שאין להן גבולות, שגולשות לתיאורים בוטים ופורנוגרפיים. מי שלא נחשף למרכז השפוי, לא יבין שגם זה לא טבעי ולא נורמאלי.
ב”חוקי המשחק” נייתן מתעלה על כל דמיות, כשהוא מחליט בגיל 26 להתנזר מקיום יחסי מין עם נשים, אם הן לא האישה שהוא אוהב…מוגזם לטעמי וזה ילך ויחמיר לקראת סוף הספר.
אז כן, נהנתי מהקריאה, העלילה והדמויות משעשעות. אבל יש חלקים בסאבטקסט של הספר שממש לא אהבתי.
זהו הספר הראשון בסידרה, השני טרם תורגם אבל רכשתי אותו באנגלית בקינדל.
חוקי המשחק/ שרה אדמס
הוצאת ידיעות ספרים, 2024, 320 עמ’
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The Cheat Sheet #1
לדף הסידרה –
Bri and Nathan have been friends since childhood. For years, they have been secretly in love with each other and are afraid that revelations of love will destroy their deep friendship. Their fear is not unfounded –
Years before, Bri had a car accident that shattered all her dreams. She had to recalculate her path, and instead of becoming a professional dancer, she chose to establish a studio for ballet studies, where she taught girls from the underprivileged.
Bri cut ties with Nathan during her recovery and recovery period for her reasons (which will become apparent in the book). After several years, they meet by chance when Nathan is already a famous and beloved football player, and they renew their friendship.
Nathan has always loved Bri but will do everything to ensure she never leaves his life again.
Bri, who believes that Nathan is only interested in friendship with her, believes that he does not feel the same way as she does. To avoid a situation where Nathan feels obliged to answer to Bri and preserve the status quo, Bri declares at every opportunity that Nathan is like a brother to her. These announcements reinforce Nathan’s feeling that Bri is not interested in a relationship with him.
One evening, when Nathan and Bri go out to celebrate with the group members, Bri gets drunk and lets loose her tongue. While indiscriminately drunk, she pours her heart out to a stranger in the restaurant’s bathroom. She bothers to let the stranger know that Nathan is a perfect man; he does not suffer from impotence problems, and she wants to erase all the women in his life.
The woman who recognizes the potential inherent in the chatty and then sobbing drunk takes videos of Bri’s confession and uploads them to the gossip news site.
The videos go viral. Nathan’s PR woman suggests they take advantage of the momentum and sign an advertising contract to bring Bri the money she needs.
And so Nathan and Bri start going out as a couple in a relationship.
Nathan hopes this period will show Bri they can be more than good friends. He formulates a conquest strategy with his teammates. They gather and prepare a list of ideas Nathan should implement to win Brie’s heart.
I loved the book, Nathan and Bri are charming, and Nathan’s friends are devastating.
At the same time, the book is unjustified long. There is not a single sex scene in it. Let’s leave sex, one hot kiss, and that’s it? It bothered me because Naitan and Bri are young, in love, and attracted to each other, yet nothing. It is as if the Sahara desert is hotter than what the author reveals to the readers.
This tendency of American writers to avoid descriptions of sex, passion, and intimacy is troubling. I am not bothered by the lack of descriptions of sex but by the fact that this is another trend that joins other cultural trends that sterilize culture and life. This tendency means cleaning the language, environment, and life of every emotion, feeling, or expression.
The generation that grew up in a sterile environment, both linguistically and conceptually, is a conservative and fixed generation that, in my opinion, has zero ability to drive the future. It is similar to children not being exposed to childhood diseases; their immune system weakens and collapses when it meets a minor virus. In the same way, this generation is not exposed to various expression options of emotion. On the contrary, they receive a message that teaches them that sex is something that we should not talk about. Sex should be hidden. Manifestations of physical intimacy are not acceptable.
It is not natural and not expected.
On the other hand, some writers have no limits and slide into blatant and pornographic descriptions. Those not exposed to the exact center will not understand this is unnatural and normal.
In “The Rules of the Game,” Nathan surpasses all similes when he decides at the age of 26 to abstain from having sex with women if they are not the woman he loves… excessive, in my opinion, and it will get worse towards the end of the book.
So yes, I enjoyed reading it; the plot and characters are entertaining. But there are parts of the book’s subtext that I didn’t like.
This is the first book in the series. The second one has yet to be translated, but I purchased it in English on Kindle.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books טעם הספרים
Subscribe to get the latest posts sent to your email.