וקולדה הוא ספר אווירה חזק. לאורך כל הקריאה מלווה את הקורא תחושה קשה, אפלה ומטרידה של דברים שרוחשים מתחת לפני השטח ועשויים לקפוץ על הגיבורים.
סיפור שמערב מציאות ובידיון. זהו סיפורו של רופא נאצי מזדקן שלאחר סיום מלחמת העולם השניה עובר להתגורר בארגנטינה. כשהוא מרגיש את הקרקע בוערת תחת רגליו, הוא מגבש לעצמו נתיב הימלטות. בדרך הוא פוגש משפחה שיש להם ילדה נמוכה, כמעט ננסית בשם לילית.
לרופא תמיד היתה היקסמות ואובססיה לילדים עם פגמים. במלחמת העולם השניה הוא ביצע ניסויים בילדים ובמיוחד בתאומים. הוא יוצר קשר עם לילית, שמסתבר שהיא ילדה סקרנית ועם חיוניות מה שמוביל אותו להצטרף למשפחה למסעה לברליוצ'ה. אם המשפחה גרמניה לשעבר ואב המשפחה כנראה יהודי או מוסלמי (לא נמסר במדויק רק נאמר שהוא אינו אוכל בשר חזיר) לא מתלהבים מהקשר בין הזר ללילית, אבל עם הזמן כאשר הזר מציע לאב שותפות בהקמת מפעל לבובות חרסינה, הם מתרצים.
אט אט הזר פולש למרחב המשפחתי ותוך ניצול הקשר המיוחד עם המשפחה ובמיוחד עם לילית מבצע בהם פרוצדורות רפואיות שהם לא מודעים להן וגורמות להם סבל.
ברקע לדמות הרופא המזדקן, מוזכרת דמותו של מנגלה וכן מוזכרת לכידתו של אייכמן והבאתו לדין בישראל. מקריאה בוויקפדיה ניכר שהסופרת השתמשה בחומרים ידועים על מנגלה ועיבדה אותם לדמותו של הרופא.
ספר טורד מנוחה. האווירה האפלה שאופפנת את הרופא, למרות נימוסיו המושלמים כביכול ולמרות השמרניות שלו, מדגישה את הסכנה. יחד עם זאת, המחברת בכוונה לא נוקטת במילים מפורשות ובקטעים מסויימים זה ממש לרועץ ופוגם בעלילה.
לדוגמא בשלב שבו לילית מצביעה בפני הרופא שווקולדה, הבובה, לכאורה בהריון והרופא מבצע ניתוח בבובה, לא ברור מה הוא מוצא בביטנה שהוא בעל כזו חשיבות עליונה. חוסר ההבנה הזה, נגרר להגעתם של משפחת קומין להשיב לרשותם את ווקולדה אחריה חיפשו במשך חצי שנה.
ברור שמשפחת קומין הסתירה בביטנה של ווקולדה משהו חשוב, אבל שאלת המפתח היא מה הוחבא? ולמה הסופרת לא יכלה לאמר אותו במפורש? הרי הרופא לא היה זקוק לכסף, לכן לא סביר שזה היה כסף שהוסתר בבטנה של הבובה. גם לא לזהב. אז מה זה היה בבטן? או שגם הסופרת לא יודעת להגיד לנו הקוראים מה היה בבטן הבובה ואז זה מוריד מערך הסיפור כי למעשה אני חשה שהסופרת חירטטה אותי.
בכל אופן ישנם עוד מקומות כאלה, חסרים ועמומים, בסיפור. הם גרמו לי להוריד לספר כוכב שלם. בשלב מסויים, העמימות היתה כל כך גדולה ועמומה ששקלתי לתת לו 3 כוכבים. הרגשתי שהסופרת לא עומדת מאוחרי ההבטחה שלה והסיפור לא מספק את הסחורה. אבל נמלכתי בדעתי – הרעיון שמאחורי הסיפור מעולה והביצוע אף על פי שפחות טוב מכפי שיכל להיות, עדין טוב מאוד.
וקולדה/ לוסיה פואנסו
הוצאת תשע נשמות, 2020, 224 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
