הספר הזה לא מריח ולא מסריח. הוא כל כך פרווה שאני מתקשה אפילו לסווג אותו בסוגה.
ההתחלה היתה מבטיחה בחורה נוסעת ברכבת ומתאהבת בגבר שהיא רואה כל יום ברכבת של 8.21. אבל היא לא אוחזת במספיק אומץ להתחיל איתו.
במקביל חייו של הגבר מתדרדרים מדחי לדחי כאשר אשת נעוריו הולכת ומתרחקת ממנו ואין לו סיפוק מהצלחותיו בעבודה.
הבסיס טוב אבל אחרי שליש ספר הסיפור מתחיל לשעמם. חיה של מיה כתבת באתר אופנה אינטרנטי אינם מעניינים. חייו של ג'יימס מעניינים, אבל הסיפור שלו הוא לא הסיפור המרכזי.
בין יום שיגרתי אחד שלא קורה בו כלום ליום שיגרתי אחר שלא קורה בו כלום למיה, עולות וצפות דמויות והסיפורים שלהן. כל אחת קשורה בדרך אחרת למיה.
סיפורים קטנים של חיים שיגרתיים ולא לגמרי מעניינים.
מיה מתלבטת ועורגת לגבר שברכבת ודבר לא קורה לאורך כמעט כל הספר. פה ושם יש איזו הבלחה של עיניין אבל הסופרת דואגת לכבות את הגץ מהר מאוד שלא נתפתה להאמין שמשהו יכול להיות מעניין או מאתגר חס ושלום בספר הזה. האתגר היחיד בספר הוא לצלוח את 400+ העמודים של חיי השיגרה של מיה ולא להתייבש.
זה לא רומן רומנטי, לא רומן היסטורי, לא ספר עיון וגם לא ספר מתח. אין בו עינייני משפחה, לא עינייני מסע וגם לא כאלה של התבגרות. הדבר היחידי שיש בו הוא תיאור די משמים של חייה של רווקה המתקרבת לגיל 30. החיים שלי יותר מעניינים.
חייו של ג'יימס מעניינים יותר אבל גם שם הספר נמרח ובגלל שהוא לא השחקן הראשי בספר הכל שם קורה באופן אקראי ומפתיע ולא באמת מוסבר. אופס אישתו מראה לו חודשים כתף קרה והוא לא מבין למה. אופס הם עוד יותר מתדרדרים ביחסים. אופס הוא לא לגמרי אוהב את העבודה שלו שבה הוא מצליח מאוד. בקיצור המון אופסים לא ברורים ולא באמת עמוקים.
למי שמצפה לרומן רומנטי תשכחו מזה. זה אחד הספרים היותר נזיריים שקראתי.
בקיצור ספר לא לגמרי מעניין.
הפתק/ זואי פולביג
הוצאת דני ספרים, 2020, 400 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
