​Please scroll down for an English review.

בן מקנטייר הוא לטעמי אחד מסופרי העיון הטובים ביותר. הוא הופך את הסיפור ההיסטורי למרתק, והספרים שלו הם בעיקר סיפורי מתח הופכי דפים.

מקנטייר עוסק בתחקירים היסטוריים ומציג בעיקר את הזווית האנושית והשלכות המעשים האנושיים על הנתיב ההיסטורי. “הסוכנת סוניה” הוא לא רק תחקיר מעמיק על זרמים פוליטיים במאה ה – 20, אלא הוא גם סוג של ביוגרפיה של אחת אורסולה קוצ’ינסקי, כנראה הסוכנת החשאית הטובה ביותר שגייסו הרוסים.

אורסולה קוצ’ינסקי בת למשפת יהודים גרמנית אמידה. בשנות ה – 30 של המאה ה- 20 היא מצטרפת למפלגה הקומוניסטית עקב התנגדותה לתנועות הפשיסטיות שמלבלבות בגרמניה ומתגייסת לסייע להם – בתחילה באירוח מפגשים של פעילים קומוניסטיים ומרגלים, אבל בהמשך היא עוברת הכשרה מקיפה והופכת לאחת המרגלות המוכשרות והמצליחות ביותר שגייסו הסובייטים.

במהלך חייה היא נישאה לשניי גברים, אבל היא לא נמנעה ממערכות יחסים רומנטיות עם שותפיה לפעולות הריגול.

היא חייה בסין, שוויץ, בריטניה, גרמניה וברית המועצות ובכל מקום שהתגוררה בו פעלה לטובת ריגול והעברת מידע לסובייטים. היא היתה עד כדי כך מצטיינת בפעולות הריגול שלה שילדיה לא היו מודעים לפעילות שלה עד גיל מאוחר.

בבריטניה היא מכירה את קלאוס פוקס, מתמטיקאי שהיה שותף בפיתוח פצצת האטום. היא מעבירה לרוסים את המידע על המחקר המבריק שלו וגם כשהוא עובר לארה”ב ומשתתף בצוות פיתוח הפצצה, הוא מעביר לסוניה את המידע והיא מעבירה אותו לרוסים. על הפעולה הזו שלה סטלין העניק לה את עיטור הקולונל.

“היא היתה בת עשר כשפרצה המהפכה הבולשביקית ובת שמונים ושתיים כשנפלה חומת ברלין. חייה השתרעו על פני עידן הקומוניזם כולו, מראשיתו הסוערת ועד קריסתו הסופית. היא דגלה באידיאולוגיה הזאת בלהט נעורים חסר סייגים, וראתה אותה גוועת בעיניה המאוכזבות של אישה זקנה. כל חייה הבוגרים עברו עליה במאבק למען מה שהאמינה שהוא נכון וצודק, אבל במותה ידעה שחלק גדול מזה לא היה צודק ונכון כלל.”

במהלך הסיפור מקנטייר חושף את העיוורון שלה לעוולות של המשטר הסובייטי/ קומוניסטי, במיוחד בתקופת הטיהורים הגדולה של סטלין. עד שלהי חייה במזרח גרמניה, אז פרשה מהשירות והפכה לסופרת ילדים, היא לא מפקפקת בדרך שבחרה. לא כאשר בעלה נאסר באשמת ריגול ועובר התעללויות קשות בגולג, לא כאשר חבריה נתפסים ועוברים התעללויות קשות לפני שהם נשלחים למחנות כפיה או למותם ולא כאשר סטלין מחסל את חבריה המרגלים.

במובנים רבים העיוורון הזה פנאטי.

אני חושבת שאחת הבעיות של הספר שהוא עמוס הפרטים והאירועים כולל כמה סטיות בעלילה לכיוונן של דמויות שסבבו אותה. אני גם חושבת שהספר לא מספיק סוחף למרות שיש לו פוטנציאל והכל כמובן בהשוואה לספרים קודמים שלו שקראתי. סהכ אני חושבת שמה שפגם בהנאה שלי היא הקריינות והעובדה שבאמת הספר הזה מאוד עמוס באירועים ודמויות.

איכות אודיו – אני לא משתגעת על הקריינות

---

Ben Macintyre is one of the best non-fiction writers, in my opinion. His books are page-turning thrillers, and he makes historical stories fascinating.

Macintyre focuses on presenting the human angle and consequences of actions in historical investigations. “Agent Sonya” is an in-depth investigation of political currents and a biography of Ursula Kuczynski, the best secret agent the Russians ever recruited.

Ursula Kuczynski, daughter of a wealthy German Jewish family, joined the Communist Party in the 1930s due to her opposition to fascist movements confusing Germany. Initially hosting meetings, Kuczynski received extensive training and became one of the most successful Soviet spies.

She was married twice but also had romantic relationships with her espionage partners.

She worked as a spy in China, Switzerland, Great Britain, Germany, and the Soviet Union. Her children were unaware of her activities until they were older.

In Britain, Sonia passed information about mathematician Klaus Fox’s involvement in the development of the atomic bomb to the Russians. Even after Fox moves to the US and joins the bomb development team, Sonia continues to pass information to the Russians. As a result, Stalin awarded her the colonel’s medal.

Throughout the story, Macintyre points out her unawareness of the injustices of the Soviet/Communist regime, even during Stalin’s great purges. She never doubted her path until she retired from the service and became a children’s author in East Germany. Not when her husband is imprisoned on charges of espionage and undergoes severe abuses in the Gulag, not when her friends are captured and undergo severe abuses before being sent to forced labor camps or their deaths, and not when Stalin eliminates her fellow spies.

This blindness can be seen as extreme or obsessive in some aspects.

I find the book too detailed, with plot deviations and unengaging narration. This book is good compared to the author’s previous works, but I could not give it four stars.