Please scroll down for an English review.
זהו הספר השלישי של הסופרת ג'וזי סילבר שאני קוראת, והתחושה שהעונג מהקריאה מאוד תלוי במספר הספרים של הסופרת שקראת. בספר הראשון שקראתי, "החיים הכפולים של לידיה בירד" מאוד נהנתי. בספר השני, "לילה אחד על האי", כבר פחות. ובספר הזה, הבנתי את הרעיון.
בספריה, ג'וזי סילבר לא משחזרת את העלילה, אבל התחושה היא של דה ז'ה וו. הדמויות עוברות מסע ארוך מאוד עד שהן מגיעות לנחלה.
ביום גשום אחד בדצמבר, בזמן שהיא נוסעת באוטובוס ברחבי לונדון, עיניה של לורי פוגשות בעיניו של גבר שממתין בתחנת אוטובוס. החיבור בינהם מיידי אבל הוא לא מספיק לעלות לאוטובוס, כשהאוטובוס יוצא מהתחנה ולורי חשה שהיא איבדה את אהבת חייה. במשך שנה, לורי וחברתה שרה מחפשות בכל רחבי לונדון את הבחור אבל החיפושים מעלים חרס. לורי כמעט מאבדת תקווה אבל שנה לאחר היום שהפך את עולמה, לורי תמצא את הבחור, כששרה חברתה תציג לה את בן זוגה החדש – ג'ק אומרה.
לורי בדילמה, האם לגלות לשרה שג'ק הוא ה- בחור ה- אחד. אבל, שרה נראית כל כך מאושרת והיא החברה הטובה ביותר של לורי, ממש כמו אחות. איך לורי תצא מהפלונטר המשולש הזה?
העלילה נפרשת על פני עשור שלם, שבו לורי וג'ק עוברים אירועי חיים שונים. התסכול שלי מהמשולש הזה הלך וגבר ככל שהעלילה התקדמה והתארכה כך שהרגשתי שהסופרת בעצמה לא יודעת כיצד לפתור את התסבוכת הזו שיצרה.
בנוסף, מבלי לפרט ולספיילר, לא השתכנעתי שמדובר באהבת אמת לעולמי עד, אלא במשיכה גופנית.
הדמות של ג'ק, על מגרעותיה וחסרונותיה, משקפת מציאות. הוא לא מתמודד טוב עם האירועים והוא משקף מציאות לא נעימה ולא יפה, מציאות שבה הוא שובר את הכלים. הדמות של לורי פחות מציאותית. ביחס לסיטואציה עם בעלה אוסקר, עם שרה ועם ג'ק, לורי מצטיירת כסוג של מלאך לא אנושי באופן שבו היא מתמודדת עם האירועים.
גם לא חיבבתי את שרה. במיוחד בחלקים שבהם היא מתעמתת עם לורי בנושא של ג'ק.
סה"כ זו קריאה נחמדה, האורך של הספר אינו מוצדק וביחס לאורך הזה גם אין מיצוי של העלילה.
יום אחד בדצמבר/ ג'וזי סילבר
דני ספרים, 2019, 439 עמודים
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
This is my third Josie Silver book, and I'm starting to think that the more of her books you read, the less enjoyable they become. I liked "The Double Life of Lydia Bird" but found "One Night on the Island" less attractive, and this book is even less engaging.
Josie Silver's book captures the feeling of de deja vu without re-creating the plot.
While traveling by bus in London on a rainy December day, Lori locks eyes with a man at a bus stop. Despite the connection, he misses the bus, and Lori's search for him with her friend Sarah proves futile. However, a year later, Sarah introduces Lori to her new partner – Jack Omra, the man from the bus stop.
Lori is in a dilemma. Should she tell Sarah that Jack is The- guy? She doesn't want to ruin their friendship.
The plot spans a decade and depicts various life events of Lori and Jack. However, the author's inability to resolve the love triangle frustrated me.
In addition, I wasn't convinced this was true love for life, only physical attraction. (No spoilers.)
Jack's flawed character reflects reality as he struggles to deal with unpleasant events. In contrast, Lori is portrayed as an almost inhuman angel in her dealings with her husband, Sarah, and Jack.
I didn't like Sarah either, especially in the parts where she confronts Laurie about Jack.
Overall, it's a pleasant read, but the book's length doesn't match the depth of the plot.
