"שוב, שוב פניתי לתוך הרחוב, מצאתי את הפינה שהרחובות הצטלבו בה, פניתי כדי להביט שוב ולראות היכן הזמן עצמו עבר ואיננו. והכול היה כשהיה מעולם. והכול הלך ולא ישוב עוד לעולם. והכול היה כשהיה, כמו לא השתנה מאז, מלבד זה שהכול נמצא, נתפס ונלכד לעד. וכך במוֹצאִי הכול ידעתי שהכול אבד."
הנובלה "הנער האבוד" נכתבה ב 1937 ופורסמה לאחר מותו של תומס וולף.
היא כוללת 4 פרקים המתארים מזוויות ראיה שונות את אחיו של וולף (הסופר) גרובר.
הפרק הראשון, מתאר אנקדוטה אוטנטית מחייו של הילד גרובר. אנקדוטה שבה התום והיופי של העולם נשבר לרסיסים במעשה מכוער של החנווני. הפרקים הבאים הם רטרוספקטיבה של אמו, אחותו ושל המספר על גרובר. אישיותו המיוחדת והחותם שהותיר לאחר מותו בטרם עת בגיל 12 מטיפוס.
הפרק האחרון מהווה סגירת מעגל לאחר 30 שנים, כאשר המחבר חוזר לבית ולחדר בו מת גרובר. המחבר חוזר בזמן ובמקום בנסיון לתפוס את הזיכרון, למלא את הריק שהותיר האח אך מגלה את האיכות המתעתעת של הזיכרון. מה שאבד, אבד לנצח. את הזמן לא ניתן לעצור, זו רק איכותו המתעתעת שנראית כאילו קפאה.
מדובר בנובלה בעלת איכויות פואטיות. מעבר להיותה שירה צרופה של כאב על אובדן, על בדידות, הכתיבה האלגית, מותירה חותם עמוק במקצב האיטי שבה.
הנער האבוד / תומס וולף
הוצאת זיקית, 2013, 1זיקי
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
