בספר בנושא “הכאב הכרוני”, טוען ד”ר שמעון שירי, שמחקרים שנערכו לאורך זמן מצביעים שככל שהאדם מפחד יותר מהכאב, כך ההתמודדות עם הכאב תוביל להמנעות מפעילויות שונות ומביצוע תנועות שונות ובכללן העדרות לאורך זמן מהעבודה.

אבל בשורה טובה לנשואים: לפי אחד מהמחקרים שמציג ד”ר שירי בספר, רווקים מועדים לפתח כאב גב כרוני יותר מנשואים. אבל! מצבם של האלמנים והגרושים ללא ילדים הוא ממש בכי רע, כי הסיכוי שלהם לפתח כאב גב כרוני הוא כפול אפילו מזה של רווקים!

פסיכולוגיה של כאב מתמשך

לפי מחקרים שנערכו, 1 מכל 10 ישראלים סובל מכאבי גב שגורמים לו להעדרות מהעבודה. 35% מהם לא חוזרים לעבודה לאחר שיקום והעלות הכוללת של כאבי גב מגיעה ל- 4% מהתוצר הגולמי. המוסד לביטוח לאומי משלם כ- 10 מיליארד ש”ח קצבאות בגין הפרעות שלד שריר (אפשר לקרוא על זה גם בYNET).

כאב כרוני, הוא כאב המתמשך לאורך חודשים או שנים. זוהי בעיה נפוצה שהגורם לה, לפי הספר של ד”ר שירי, נטוע במקורות נפשים ולא רק במקורות פיזיים. לעיתים בכלל אין ממצאים על נזק גופני ולכן התופעה מעוררת חוסר אמון של הסביבה ושל הגורמים המטפלים.

ישנם סוגים שונים של כאבים כרוניים אליהם מתייחס ד”ר שירי בספרו (המעולה! דרך אגב): מגרנות וכאבי ראש, כאבי גב עליו, כאבי גב תחתון, דאבת שרירים ועוד.

רגשות אשם, כעסים וכרוניקה של חיזוקים חיוביים ושליליים

במחקרים שבדקו את הקשר בין רגשות אשם לכאבי גב, הסתבר ש-70% מהנבדקים שסבלו מכאבי גב חוו כעס ורגשות אשם שהופנו כלפי עצמם.

במקביל הסתבר שגם לתגובות של הסביבה החברתית ולגורמים המטפלים יש השלכות על התקבעות הכאב והפיכתו לכרוני: חיזוקים חיוביים כגון תשומת לב, אמפתיה, פיצוי כספי, טיפול תרופתי מתמשך כמו גם חיזוקים שליליים כגון: היעדרות מהעבודה או המינעות מקיום יחסי מין, מחזקים את ההתניה ואם הם ניתנים לאורך זמן הם הופכים לגירויים שמחזקים את התנהגויות הכאב, גם כשבפועל אין עדות לנזק פיזי או כאב!

על כלבים, פחדים ואמונות תפלות

אז למה אנחנו סובלים מכאבי גב כרוניים כאשר בפועל אין עדות לנזק פיזי או כאב?

המודל הראשון שיכול להסביר את הכאב הכרוני, קשור לאופן שבו בעלי חיים לומדים לקשר בין גירויים ומאורעות והוא הוצע כבר במאה ה- 19 ע”י פאבלוב בניסויי המפורסם שלו עם כלבים.

פאבלוב חקר את מערכת העיכול. במחקריו אלה גם ביסס את האופן שבו לומדים בעלי חיים לקשר בין גירויים ומאורעות מלאכותיים. הוא מצא שעם הזמן אפשר להפוך גירוי מלאכותי שבאופן טבעי לא יוצר תגובה, לגירוי מותנה שגורר תגובה מותנית. בניסוי של פאבלוב, הכלבים למדו שסמוך להשמעת צילצול פעמון הם מקבלים אוכל. כך כשגם כשהושמע צילצול פעמון ולא הוגש אוכל הם ריירו והגיבו בדומה למקרים שבהם כן הוגש אוכל.

ד”ר שירי מסביר שלפי מודל זה, גירויים המתלווים לכאב חריף זמני, יכולים להפוך לגירויים מותנים שמעוררים פחד והפעלה של המערכת הסמפטטית (המערכת שאחראית על ויסות הפעילויות האוטומטיות של הגוף בשעת חירום). התהליך של הפיכת כאב זמני לכאב כרוני, מאופיין בכך שגירויים סביבתיים שנקשרים לכאב חריף יוצרים הפעלה של המערכת הסמפטטית. המערכת הסימפטטית יוצרת מתח שרירים מוגבר שלאורך זמן יוצר סיכון לכאב כרוני.

מודל אחר שמסביר את היווצרות הכאב הכרוני, הוא המודל של סקינר שמתאר כיצד אפשר לעצב התנהגות של בעלי חיים ואנשים ע”י חיזוקים חיוביים או שליליים המוצגים בצמוד להתנהגות.

אחד הניסויים המפורסמים של סקינר היה על אמונות תפלות אצל יונים. יונים רעבות הושמו בתא עם מנגנון אוטומטי לחלוקת אוכל ללא קשר להתנהגות היונה. התוצאה היתה חיזוק של ההתנהגות שהיונה ביצעה ממש לפני או בסמוך לחלוקת האוכל. היונים שהאמינו שההתנהגות שלהן גורמת לחלוקת האוכל ביצעו “טקסים” קבועים כמו להסתובב בניגוד לכיוון השעון או להטיל את הראש למעלה ולמטה.

בדומה ליונים גם אצל האדם, חיזוקים הדדיים מצד הסביבה משמרים את המצב כפי שהוא ואת התנהגויות הכאב (אנחות, גניחות, אנקות, היעדרות מהעבודה וכד’) גם כאשר אין כאב.

קום בחור עצל וצא לעבודה

לא סתם שרו החלוצים “קום בחור עצל וצא לעבודה”.

העבודה, מעבר להיותה כלי שמספק צרכים כלכליים של הפרט, נתפסת כערך בפני עצמו. היא סמל למאמץ חברתי ותווית היכר לקידמה חברתית אבל יש לה גם משקל מהותי בעיצוב האני. אנחנו מעריכים את עצמנו בהתאם לעבודה שלנו ומנגד אנחנו מקבלים הערכה מהסביבה בהתאם לעבודה שלנו. או כפי שכתב ברוך בליך כאן –

“העבודה בתקופה המודרנית היא דרך חיים, היא כוח, היא עצמאות, היא מבדילה את האדם משאר בעלי החיים, ובכך היא מבטאת ההתמודדות האנושית עם המציאות ואת אכיפת המציאות לצרכיה. בקיצור, העבודה היא המבחן בין האדם החופשי, העצמאי, היזם, לבין האדם חסר עצמאות.”

כעת ניתן להוסיף נדבך נוסף, מסתבר שלעבודה יש ערך מרפא, המוביל להתמודדות והפחתת הפחד מהכאב. ד”ר שירי מסביר שהתמודדות שנועדה לברוח מהכאב תוך המנעות מעבודה ומפעילויות שיגרתיות, גורמת לירידה בכושר התנועה, לירידה בכח השרירים, לעליה במשקל ועוד. בנוסף יש לה השלכות פסיכולוגיות שיוצרות הוויה של מוגבל או נכה, תלותיות בתרופות, צורך בקבלת חיזוקים כמו רחמים מהסביבה החברתית ולמעשה ע”י כך קיבוע הכאב.

---

ופיסקה לסיום, הספר של ד”ר שירי, עוסק בעוד סוגי כאבים כרוניים. הוא מציג מחקרים ודרכי טיפול בצורה פשוטה ובהירה. הוא מעמיק אך משאיר פתח לחיפוש נוסף וכל זאת ב- 100 עמודים. הספר מומלץ בחום! באמת אחד הטובים שקראתי לאחרונה.