84 יום הזקן לא הצליח להעלות בחכתו דג אחד לרפואה.
בעולם שבו פרנסתו ומזונו של האדם נסמכים על הטבע, המשמעות האופרטיבית כליה. לא בגלל שהקהילה לא תדאג לכלכלתו של מי שחבר בה, אלא בגלל אובדן ה"אני".
בווירטואוזיות, מלמד אותנו המינגווי פרק בפסיכולוגיה של השליטה.
המניעים שעומדים בתחילה ברקע, מקבלים את מלוא הבמה וההערכה לקראת סוף הנובלה. הדייג הזקן יוצא אל הים לבדו, כדי להילחם בדג מפואר שכוחו שקול, עד כדי כך שהוא קורא לו אחי. הוא מבקש להשיב את מקומו של האני למרכז, הוא מבקש להשיב את מקומו בחברה, להחזיר את השליטה בחיו.
כולנו מבקשים שליטה (במידה כזו או אחרת). לא תמיד אנחנו מודעים למחיר שאנחנו משלמים עליה.
כשהתת מודע צף ועולה, הזקן מתחרט שיצא לים, למאבק. באופן מפתיע, הגורם לחרטה הוא כיעור הדג שהותקף ע"י כרישים.
יש שלמות אסטטית בטבע. אפשר לראות את המאבק של הזקן עם הדג כמעין ריקוד יפיפה. כשהדברים הופכים למכוערים, הזקן מבקש להחזיר את האיזון שהופר. אבל יש דברים שאינם ברי תיקון.
הוא מנסה ליצור יופי חדש מהכיעור כאשר מציאות הטבעית טופחת על הפנים.
האדם שרגיל להכניע את הטבע, לכופף אותו לצרכיו עד כדי הרס וחורבן, מבין בשנים האחרונות את מחיר השליטה. לטבע יש כללים משלו, וכל ניסיון שלא לשים את האדם במקום הראוי לו, עולה לאדם במחיר כבד.
הרס האסטטיקה, היופי, האידיאל הנשגב.
הזקן אולי ניצח את הדג, אבל לא את הטבע, או בניסוח של המינגווי, הטבע לא יכול להביס את האדם אבל הוא יכול לנצח אותו במגוון צורות.
הזקן של המינגווי מכיר באמת האוניברסלית הזו. אמת שבאה לידי ביטוי בחלומותיו על אריות. האריות שייכים לעולם אחר, שאינו רלוונטי יותר, שאינו קיים יותר עבורו.
ומי לא חולם על חיים אחרים, על משהו שלא קיים?
הזקן והים/ ארנסט המינגוויי
הוצאת ידיעות ספרים, 2005, 90 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
