את הספר ה-גלים תכננתי לרכוש כבר כשיצא בהדפסה מחודשת בהוצאת ידיעות. אבל קיבלתי אותו במתנה. כנראה שמי רשימות הקריאה שלי חשופות לפניו כספר פתוח, הקדים ושלח לי אותו.
קראתי את הספר במשך כשבועיים לשיעורין ובטיפות קטנות. קשה לי לתאר את חווית הקריאה בו, שכן גם כך כשקוראים ספר הכתוב בסגנון זרם התודעה, צריך לעלות על הגל ולתפוס את קצה חוט מחשבתו של המחבר. דבר זה נכון שבעתיים כשמדובר בספר שנכתב בסגנון אקספרימנטלי (מכריכת העורך).
הגלים מתאר 24 שעות, שהן חיים שלמים בהם "וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם" (קהלת א,5) על חייהן של שש דמויות חברים.
אירוע טראומטי בחיי קבוצת החברים, שובר את הקשר העדין והפריך ממילא שבין הדמויות השבות ונפגשות לאחר שנים.
אין ספק שבכתיבתה של וולף יש ניצוצות גאוניות מבריקים, המהדהדים בתודעת הקורא לפרק זמן ארוך. לכך, מסייע גם התרגום הנפלא של ליה ניגרד. התחברתי מאוד לתודעה של סוזן השואלת: "מנין יוכל לחדור הצל? איזה זעזוע יוכל לרופף את חיי שליקטתי בי – עמל, שנכבשו בלי רחם?" (עמ 160).
השיגרה המנוונת, הכואבת והחיפוש אחר הנעורים האבודים. ההכרה בכוחה של הקבוצה להעלות אותנו ולהורידנו ביגון שאולה. בסופו של דבר כולנו נשארים ילדים מפוחדים ולא משתנים עם השנים :
"לא אולפתי; אני פוחדת מכם, שונאת ואוהבת אתכם, מקנאה בכם, בזה לכם, אבל לעולם איני מצטרפת אליכם בשימחה" (אומרת רודה, עמ185).
ישנם רגעים קטנים של חסד, אבל אנחנו לא מסוגלים לראות דרכם, דרך הכאב הפרטי שלנו, דרך הכעסים:
"רגע הפיוס הזה, כשאנו נפגשים יחד, מאוחדים, הרגע הזה של בין -ערביים, על היין והעלים הרועדים שבו, והצעירים העולים מן הנהר במכנסי פלנל לבנים, נושאים כריות, שחור בעניי מרוב צללי מרתפים והעינויים והתועבות שאדם ממיט על רעהו." (אומר לואיס, עמ 182)
אני לא חושבת שוולף מעמידה משנה סדורה, מניפסט אלא מתארת מצב נתון בו הפצע אינו מעלה ארוכה.
"אנחנו מתבגרים, הדברים משנים מוקד, "שאחרים יעשו חיל", ודברים שהיו חשובים לנו מאבדים משמעות "רודה ניענעה את ספינותיה והביאה אותן אל החוף. אם נטרפו, אם עגנו – כבר לא איכפת לה." (עמ 187)
רק השתיקה נשארת "ניגרת השתיקה, ניקווית על גג התודעה".
אין מדובר בספר קל לקריאה ! אבל יש בו רגעים פיוטיים שגורמים ללב הקורא להתפעם בריגשה. ספר שכולו זרם תודעה פיוטי, מהפנט ובלתי ניתן לריסון. הגלים של וירג’יניה וולף הוא לא עלילה, אלא מצב צבירה: של זיכרון, של כאב, של הזמן החולף. שישה חברים, חיים שלמים, וגלים של תודעה ששוטפים שוב ושוב את אותו חוף.
הגלים/ וירג'יניה וולף
ידיעות ספרים, 2008, 262 עמודים
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
